שלום רב, בשבועות האחרונים נתקלתי במקורות שונים בעניין נטילת ידיים אחרי נגיעה במקומות המכוסים, צואת האוזן והאף וכו'. אבל, אני מחפש ובודק שוב ושוב בכל מיני מקורות שונים וקשה לי להבין בצורה כוללת וממצה את הנושא. מה נחשב מקומות מכוסים עם מלמולי זיעה (הרי היום אנו מקפידים על נקיות יותר מפעם) מה עושים בזמן לימוד תורה, מה נחשב לימוד לעניין זה, האם צואת האוזן והאף היא החמרה או לכתחילה ועוד שאלות. האם יש סיכום של כלל ההלכות בנושא, בסגנון פניני הלכה?

שלום וברכה, אני חושב שתמצא את התשובות לכל השאלות שלך בילקוט יוסף ופסקי תשובות סימן ד. מכיון שאתה לא מבקש ממני תשובות אלא מקורות ארשה לעצמי לא להתייחס לגופם של השאלות שלך. רק אציין שמועה חביבה לגבי נקודה אחת שהזכרת - נגיעה במקומות מכוסים בזמן לימוד תורה. שאלתי פעם את הגר"ח קנייבסקי זצ"ל כך: שאלה: אדם שלומד ובאמצע הלימוד נגע במקומות שמצריכים נטילה, האם עדיף שיקום ליטול ידים, או שעדיף שינקה במידי דמנקי ואחר כך יטול ידיו במים? (שהרי המ"ב (סי' צב ס"ק כט) כתב שבדיעבד ינקה במידי דמנקי, האם זה נחשב 'בדיעבד' שלא יבטל מהלימוד? השיב הגרח"ק: "יקום ויטול". בהזדמנות שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א את אותה השאלה והשיב שזה תלוי אם זה יפריע ללימוד, שהוא באמצע עניין וכדומה. עכ"ד. נראה שהעולם לא נוהג לקום וליטול ידיים באמצע הלימוד, אבל ודאי שראוי להימנע ממצב שצריך עקרונית לקום וליטול. תן לחכם ויחכם עוד!