ישר כח לרב על התשובה. השאלה התמקדה מדוע נדרש פסוק נוסף בפתיח של האות א הפותח את המזמור. מדוע מי שחיבר את המזמור נזקק לתוספת של פסוק שכבר יש פסוק אחר הפותח באות א?

שלום למזמור קמ"ה הוקדמו שני פסוקים. הפסוק: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה", ופסוק נוסף: "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹ-הָיו". הרא"ש (ברכות פרק א' סימן ו') מפרש כי המטרה של פסוקי הקדמה אלו היא משום שצריך אדם לשהות לפני תפילתו שעה קלה וגם כאן אמירת הפסוקים מהווה שהייה לפני אמירת המזמור העיקרי. האות א' של המזמור קיימת במזמור עצמו בפסוק הראשון, מבנה הפסוק הוא כך: תְּהִלָּה לְדָוִד: אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹ-הַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. המילים תהילה לדוד הם פתיחה כללית, ומיד אחריהם מתחיל הפס' של האות א'. יום טוב