אחד המנהגים בשלום זכר הוא לאכול ערבאס (גרגירי חומוס) והסיבה שהם עגולים וזהו סימן לאבלו של התינוק שיצא מן הרחם בה למד תורה עם נר על ראשו לאויר העולם. ואם כן מדוע לא נחגג מנהג זה לא בערב שבת אלא מיד בעת לידתו של התינוק? ועוד הרי חלילה אף אחד וגם התינוק עצמו לא היה רוצה להישאר לנצח ברחם אימו, הרי שאיפתו ומטרתו של כל נברא ללמוד ולקים מצוות בעולם הזה ואם כן יש כאן ענין של שמחה ומדוע צריך לצין מנהג של אבל? ועוד הרי אם האישה התעברה הרי שהנשמה ירדה מעולמות עליונים שבהם למדה תורה כל הזמן לרחם האם. האם לא צריך לנהוג מנהג שמחה או ציון בעת שנודע שהאישה התעברה? ומדוע חל מנהג זה רק לגבי הזכר, הרי מן הסתם גם הנקבה לומדת תורה המתאימה לנשים ברחם האם?

שלום וברכה. מנהג זה הוזכר ברמ"א (יו"ד סי' רס"ה י"ב), ונכתבו עליו טעמים רבים. גם לגבי הערבס נכתבו כמה טעמים. הטעם שהזכרת הוא לא ההסבר היחיד, ישנם הסברים נוספים למה אוכלים ערבאס (גרגירי חומוס), נביא שני טעמים נוספים: רבי אהרן מלוניל (אורחות חיים ח"ב הל' מילה) כתב: "מי שמל את בנו משלים עם כל שונאיו וקורא אותם לאכול ולשמוח עמו כדי שיברכוהו ולא יקללוהו, וגם מתקבצים כל הקהל בליל השבת". טעם נוסף וידוע כי בשפת האידיש, גרגרי החומוס המבושל נקראים" אַרְבֶּעס "וזה מזכיר את ההבטחה האלוקית לאברהם אבינו: "אַרְבָּה אַרְבֶּה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים" ועל כך יש לשמוח ולהודות לה' יתברך. לשאלתך מדוע חגיגת "שלום זכר" היא סוג של השתתפות בצער מעין סעודת אבלים. כיון שעצם הירידה לעולם, יש בה ניסיון שעלול להביא את התינוק לכישלון ולא לעשות את ייעודו בעולם, ולכן מצד הנשמה יש כאן חשש. נהגו לעשות שלום זכר דוקא בליל שבת, משום שבערב שבת כל האנשים נמצאים בבתים ופנויים להשתתף בשמחה וקוראים לסעודה זו ישוע הבן, על שום שהולד נושע ונמלט ממעי אמו (ראה שו"ת תרומת הדשן סי' רס"ט ס"א). וגם זו השבת הראשונה בחייו של הרך הנולד, ויש בכוחה להשפיע עליו ברכה ובריאות. לגבי שלום זכר לבת, אכן יש מי שכתב (מרגליות היום סנהדרין לב:) שגם לבנות חגגו, ובתקופת הגמרא התקיימה הארוחה החגיגית גם לאחר לידתה של בת. אולם למעשה נוהגים לעשות שלום זכר רק לבן, שהרי לפי הטעם שכתבת, הבת איננה מחויבת ללמוד, לכן אין לעשות לה סעודת ניחומים. וכן לפי הטעם של מצוות פריה ורביה, הבת אינה חייבת בפריה ורביה. וכן לפי הטעם של האורחות חיים, צריך לומר שרק בלידת בן היה פרסום גדול כי היה ברית ולכן עשו סעודה כדי שגם שונאיו יברכהו. בברכה נאמנה,