בתהילים צא טו כתוב: יקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ. לכאורה, הקב"ה אומר שנמצא עם האדם בעת צרה. הרי מי הכניס את האדם לצרה - הקב"ה. אז אם הקב"ה הכניס את האדם לצרה ונמצא איתו, האם אין סתירה בדבר? הרי מדוע הקב"ה צריך להיות עם האדם בעת הצרה אם יכל למנוע את הגעת הצרה לאדם?

הקב"ה רוצה שהאדם /העם יפשפש במעשיו ויתפלל ויתקרב אליו, אותה שאלה לגבי חולה שהולך לרופא, מי עשה אותו חולה? ה', אז מה הרופא פועל נגד הקב"ה. האדם צריך לראות את הצרה כהזדמנות לתיקון ולתפילה. ברכה והצלחה