שלום וברכה, המדרש אומר שאותיות מש"ה מרמזות על הדברים שהתקשה בהם: מנורה, שקל (מחצית השקל) ויש האומרים שרצים ויש האומרים שחיטה, החודש (קידוש החודש). רציתי לשאול מה מיוחד בדברים אלה שדווקא בהם נתקשה משה? ומדוע בנושאים שונים כל כך? ומאין המקור לכל אחד מקשיים אלה? ישר כח ותזכו למצוות

לשואל שלום, בדברי חז"ל (מנחות כט ע"א; במדבר רבה טו, ד) נזכרים מספר דברים שהראה ה' למשה דוגמתם, וזו לשון הגמרא: "תנא דבי רבי ישמעאל: שלושה דברים היו קשין לו למשה, עד שהראה לו הקדוש ברוך הוא באצבעו, ואלו הן: מנורה, וראש חדש, ושרצים. מנורה, דכתיב: 'וזה מעשה המנורה'; ראש חודש, דכתיב: 'החודש הזה לכם ראש חדשים'; שרצים, דכתיב: 'וזה לכם הטמא'; ויש אומרים: אף הלכות שחיטה, שנאמר: 'וזה אשר תעשה על המזבח'". דבר נוסף שנזכר במדרש, הוא מחצית השקל (ראה רש"י שמות ל, יג. ומקורו בירושלמי שקלים פ"א, ה"ד; מדרש תנחומא פרשת בא ט; במדבר רבה יב, ג ועוד). ובתוספות (חולין מב ע"א) מבואר, שהגמרא לא הזכירה את מחצית השקל, כי משה לא התקשה בעצם מראה המטבע, אלא בשאלה כיצד נתינת מטבע יכולה לכפר על נפשות ישראל. בחומש הגר"א מבואר, שהדברים שבהם התקשה משה רמוזים בשמו, כדבריך. ובאשר למכנה המשותף הקושר בין הדברים, ראה מה שכתב המהר"ל בספרו "גור אריה" (פרשת שמיני ד"ה מלמד שמשה אחז), ובספר "ילקוט דברי אסף" (ערך קדושת ישראל אות לג) מובא בשם מהרב ר' משה הלוי כהן מלונדון רעיון נפלא, והוא, שהדבר המשותף למנורה, ראש חודש, שרצים ושחיטה, הוא ששלושתם נוגעים להבדלה שבין עם ישראל לאומות העולם - השרצים רומזים לשמירת הכשרות במאכל ובמשתה, ראש חודש רומז ללוח השנה העברי ולמערכת החגים המיוחדת של עם ישראל, והמנורה רומזת לתורה הקדושה המעניקה לנו אורח חיים נבדל עם תרבות חיים שונה בתכלית מזו של הגויים. בברכה נאמנה