רציתי לשאול על תשובת הרב שאין לסלוח למבצעי הפינוי, איך ניתן להאשים את חיילי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון שסך הכל מילאו אחר פקודות, ועוד לומר שאין סיבה לסלוח להם, בתור בחורה דתייה, אני יודעת שהרי ה’ מוחל וסולח, אז בני אדם לא סולחים?

על עבירות שבין אדם לחברו אי אפשר לשוב בתשובה, אלא אם כן החוטא תיקן והשיב את הגזילה אשר גזל ופייס את הנגזל והנגזל אכן התפייס, רק אז התשובה מתקבלת. ומאחר ואלו שגרשו את התושבים מביתם בעל כורחם והחריבו את ביתם והם כעת ללא בית ורבים מהם ללא פרנסה, ומה שהם מקבלים מהמנהלת רחוק ממה שהיה להם, איך אפשר לסלוח? גם הטענה שהם מילאו פקודה אינה מקלה, כי אם אדם מקבל פקודה לגנוב אסור לו לגנוב, והוא וגם אם הוא יענש כשלא ימלא את הפקודה אסור לו לגנוב ולפגוע באחרים, כך גם למדינה אסור לגזול. לכן כל מי שהיה שותף לאיסור אי אפשר למחול לו. כל זה מלבד האיסורים הנוראים של מסירת חבל ארץ ישראל ולנוכרים. יש לציין שבאיסורים שבין אדם לחברו גם אם אדם עבר בשוגג הרי הוא חייב. לשיעור בנושא "חשבון הנפש של החיילים". עוד דרכי התחזקות לאחר גירוש וייאוש.