1. ב-בבא מציעא, כד א מסופר על רב זירא שאיתר את הגנב על ידי כך שאימת את החשד בכך שזיהה אותו מנגב ידיו בחבירו. כיצד למד בישיבה אדם כזה שמידותיו אינן טובות באופן שנוהג בזלזול? מדוע קבלוהו לישיבה מלכתחילה? 2. ועוד אולי הוא הודה בגלל הפחד מרבי זירא שהיה אדם גדול או לחילופין שלא רצה לביש את רב זירא שחשד בואו או אולי לקח על עצמו את מעשה הגניבה שלא יחשדו באחרים או שידע שהגונב עשה זאת כי היה עני ורצה להציל אותו או שלא רצה שיתרוצצו שמועות על גניבה בישיבה?

שלום וברכה, 1. נכון שמבואר בגמרא (חולין קלג.): "אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס". וכן נפסק ברמב"ם (תלמוד תורה פ"ד ה"א). אך לא כל אחד שעושה עבירה כלשהו הוא בגדר 'תלמיד שאינו הגון'. בכלל יש לציין שבסיפור שלנו היה לתלמיד הזה סיבה לחשוב שמותר לו לנגב את ידיו במגבת של חברו (ראה הערות הגרי"ש אלישיב כאן). 2. נכון שמצינו הנהגה כזאת בסנהדרין (יא.) שחכמים לקחו על עצמם את האשמה. אך בעניננו רגלים לדבר שהתלמיד הזה היה אשם שהרי ניגב ידיים במגבת שאינה שלו. כל טוב!