אביה של הגר יהודי ואמו גויה אמו התגיירה לאחר לידת הבן יכול להיות דיין לפי חושן משפט ז, א

שלום וברכה, מי שנולד לאם שאינה יהודיה אינו יכול להיות דיין אלא א"כ הצדדים קיבלו אותו עליהם. בהרחבה: השולחן ערוך (חושן משפט סימן ז סעיף א) כתב: "בית דין של ג', שהיה אחד מהם גר, הרי זה פסול לדון לישראל, אלא אם כן היתה אמו (או אביו) מישראל. וגר דן את חבירו הגר, אע"פ שאין אמו מישראל". המובא סוגרים שאם אביו מישראל יכול לדון הם דברי הרמ"א, ומקורם בתוספות ביבמות (קב.): "לענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל - פי' באמו לא סגי עד שיהא גם אביו מישראל אבל באביו לחוד סגי דהא אפי' לענין יחוס כהונה סגי באביו מישראל". והעיר על כך שו"ת בית מרדכי (חלק א סימן פ): פירושם של דברי תוספות אלה הוא: בגמרא שם אמר רבא שבגר אם היתה אמו מישראל הוא דן אפילו ישראל, ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל, שנאמר ונקרא שמו בישראל. על זה מעירים שם בתוספות, שרק אמו מישראל לא יספיק לגר להיות דיין בחליצה, אלא צריך שגם אביו יהיה מישראל; אבל אם אביו מישראל ואמו גיורת הוא כשר בחליצה, וזה כאילו אביו ואמו מישראל, מפני שאפילו לענין יחוס כהונה כשר אם אביו מישראל ואמו גיורת, כמו שאמרו בקידושין שם, במשנה: ר' אליעזר בן יעקב אומר ישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה. ועל זה אומרים בתוספות יבמות שם, שגר בחליצה די בדיינים שהאב הוא מישראל והאם היא גיורת; וזה כאילו אביו ואמו מישראל. אבל ברור הוא שכשהאם נכרית, אף על פי שאביו הוא מישראל, לא קרינן ביה מקרב אחיך ופסול הוא להיות דיין. בכנסת הגדולה לטור חו"מ, שם, בהגהות לבית יוסף, מביא: "ישראל שבא על נכריה והוליד ממנה בן ונתגייר אותו הבן, אם כשר וראוי הוא למנותו פרנס על הצבור, או לא". בתשובתו הנרחבת הוא מביא את דברי התוספות הנ"ל ומסבירה יפה: "וכשאמרו התוספות שאם אמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה, כל שכן כשאביו מישראל, לא בחד גוונא קאמרי, אלא באמו מישראל אפילו אביו יהיה גוי גמור, מקרב אחיך קרינן ביה, וכשאביו מישראל אפילו תהיה אמו גיורת מקרב אחיך קרינן ביה, אבל אם הוא בן גויה גמורה, הא ודאי פשיטא דלאו מקרב אחיך קרינן ביה, וזה פשוט ומבואר בתכלית הביאור". והחיד"א בברכי יוסף (חו"מ שם) מסביר בהרחבה: "אביו מישראל ואמו גיורת, אבל אמו גויה - ולדה כמוה, ולא מקרב אחיך קרינן ביה; אבל אביו מישראל ואמו גיורת עדיף מאביו גר ואמו מישראל". בברכה,