שמעתי שיש מצה שנקראת מצה רכה שככל הנראה היא כמו פנקיק ונוחה לאכילה לאנשים מבוגרים או עם בעיות בלעיסה (כנראה כמות המים גבוהה יותר מבמצות רגילות). הבנתי שזה מקובל לכתחילה אצל תימנים ובני עדות המזרח לצאת ידי חובת אכילת מצה בפסח. האם גם לאשכנזים מי שאוכל מצה כזו יוצא ידי חובת אכילת מצה לכתחילה? האם יתכן ששורש המחלוקת בברכת המוציא על מצה לאחר הפסח בין האשכנזים לעדות המזרח נובע כתוצאה מהגדרה של סוג המצות ומצה זו?

לפני מאות רבות בשניפ - בתקפות "הראשונים", גם יהודי אשכנז אכלו "מצות רכות", במאתיים השנים האחרונות - מסיבות שונות, שלא זה המקום לפרטם - קיבלו על עצמם יהודי אשכנז שלא לאכול מצות רכות, וכך נכון אפוא לאשכנזים לנהוג כיום, להוציא מי שקשה לו (חולים, זקנים וכו') שיעשה "שאלת חכם" נקודתית עבורו. לכל זה אין קשר עם הברכה על מצה אחר הפסח - עניין זה כרוך בהגדרת "פת הבאה בכיסנין" והנגזרת על ברכתה.