שלום עליכם. מסיבת הבר מצווה של נכדינו היקר תחול בדיוק, ולהבדיל, בערב האזכרה השנתי (לא שנה ראשונה) של אבינו ע"ה. האם עקב זאת יש לי מניעה מלהשתתף באירוע הזה?

שלום וברכה. באזכרת יום השנה, נהגו בני אשכנז להקל בשמחה שאינה חתונה, ואצל בני ספרד נחלקו המנהגים, והמקל יש לו על מי לסמוך בפרט אם תיגרם מכך עוגמת נפש לבעלי השמחה. כל שכן שניתן להקל אם מדובר באזכרה שאינה בשנה הראשונה. לכן ניתן להשתתף בבר מצוה של הנכד שחלה באזכרה השנתית. הרחבה: הנה כתב הרמ"א (יו"ד סי' שצ"א סע' ב) בשם המהר"י וייל: "יש אומרים דאסור לאכול בסעודה בלילה שביום המחרת מת אביו או אמו", וכפל דבריו בסימן ת"ב סע' י"ב. אולם הלבוש (הובא בש"ך סי' שצ"א סק"ח) כתב שלא ראה שנוהגים כן וכיון שאינו מצוי לא שייך לומר שכך נוהגים. הש"ך (שם) דחה דבריו וכתב: "ולא ראינו אינו ראיה, ואני ראיתי נוהגים לאיסור, גם לקמן סו"ס ת"ב כתב הרב בסתם לאסור". וכן כתב בפת"ש (שם סק"ח). ולכן בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, נוהגים להמנע מהשתתפות בשמחת נישואין בליל ויום השנה. אך כפי שכתבנו, זה דווקא בשמחת חתונה, כמבואר באליה רבה (סי’ רפח סקי"ח, שאילת יעב"ץ וקצושו"ע הובאו בקיצור דברי סופרים ס"ה) שאין איסור אלא בשמחת חתן וכלה, אולם בשאר סעודות מצוה ואפילו סעודות הרשות מותרות לאבל. יש שכתבו שהמנהג להחמיר הוא רק בשנה הראשונה לפטירת הוריו, כיון שיש בכך המשך לאבלות, משא"כ בשאר שנים (ראה תשובה מאהבה ח"ג סי' שצ"א, ערוה"ש סי' שצ"א יד, חזו"ע ח"ג עמ' ר"ד). ויש לצרף לדבריהם את דברי הלבוש שלא ראה מי שמחמיר כמנהג זה כאמור. ובעדות המזרח נחלקו המנהגים, יש אומרים (צרור החיים רנז) שנהגו להחמיר גם בשאר שמחות, ויש אומרים (ילקו"י סי' מ' ב') שמותרים מעיקר הדין להשתתף בשמחות אך טוב להחמיר במקום שאפשר. ונראה מוסכם שאם יש צער לחתן ולכלה או תיגרם אי נעימות כתוצאה מכך, ניתן ללכת לחתונה כדי לאחל מזל טוב ולא לשהות שם זמן רב (ראה שם). ובנידון השאלה, כיון שמדובר על בר מצוה, והאזכרה אינה אזכרת שנה ראשונה, ניתן להקל בין לבני אשכנז כאמור ובין לבני ספרד, בפרט שיש חשש לצער של חתן הבר מצוה שהסבא לא השתתף בשמחתו. עם זאת יש להמנע מריקוד וניגונים בכלי שיר וגם לא להתעכב במקום יותר מידי. יש להוסיף שגם בשנה ראשונה ניתן להקל גם בחתונה אף לנוהגים להחמיר בשאר שמחות כאשר יש צער לבעלי השמחה. אך ע"פ ההגבלות הנ"ל. במקום הצורך יש מתירים להשאר אף לסעודת חתונה, באופן שהוא מסייע בסעודה כמו מלצר ולאכול בשולחן צדדי (ראה רמ"א יו"ד סי' שצ"א ג', ערוה"ש שם יג, אולם יש שהסתייגו מעצה זו בימנו, צרור החיים קצ"ב לגר"מ אליהו זצ"ל וכן כתב הגר"א נבנצל שליט"א בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל בס' מהעולם ועד עולם עמ' 183). ברכת ה' עליכם,