שלום וברכה, איך מחזירים את התקווה לחיים אחרי שעם ישראל חווה ועדיין חווה כל כך הרבה כאב וצער, פחדים וחרדות והחיים בדריכות גבוהה בהישרדות יומיומית? התקווה אבדה... המחשבה שכך יהיה מעתה ועד עולם, מאוד מכבידה ומקשה להמשיך לחיות. החיים לא אותם חיים והידיעה שלא יהיה יותר טוב אלא רק יותר ויותר גרוע, עוד יותר משפיעה לרעה. קשה לקבל את החגים בשמחה, קשה לשמוח כי אין רגעי שמחה. הכאב והצער גדולים הרבה יותר ממעט הטוב שנשאר. איך ניתן להמשיך לשרוד את החיים הקשים שיש עכשיו ושיהיו כך לעולם?!

שלום. לפני 80 שנה היינו בשואה. מי שהיה שם, לא ראה דרך לעולם טוב יותר לישראל. ובכל זאת, יש לנו מדינה, וצבא נפלא, ונלחמים ומנצחים! מי שרואה התקדמות מהשואה עד היום, מאמין שנמשיך ונתקדם עד הגאולה השלימה!