בס״ד שלום כבוד הרב, א. קראתי שאלה שמישהו שאל לגבי תפילת תשלומין, והרב ענה ״אבל מי שלא התפלל מנחה או ערבית בעוד שהיה לו זמן להתפלל, מפני שהיה סבור שאחר שיגמור את הדבר שהתחיל בו ישאר לו זמן להתפלל, ולבסוף נגרר באותו עסק ועברה שעת התפילה, אינו נחשב למבטל את תפילתו במזיד, וישלימנה אחר התפילה הבאה.״ אז רציתי לשאול אם זה תקף גם לתפילת שחרית? כי מה שקרה במקרה שלי שקמתי קצת לפני חצות היום ורציתי להתפלל שחרית בהקדם , אבל התארגנתי לתפילה וקצת התעכבתי, וכשבאתי להתפלל בדיוק עבר חצות היום , ב. וזה מביא אותי לעוד שאלה , אם נשארו דקות בודדות לפני חצות היום עדיף לקרוא קריאת שמע ולהתפלל תפילת שמונה עשרה ללא טלית ותפילין מחשש שאם אתעטף בטלית ואניח תפילין כבר יעבור זמן חצות היום? תודה רבה

שלום וברכה, א. אין הבדל בין שחרית למנחה וערבית לעניין זה. כל עוד לא פספסת את התפילה במזיד אתה יכול וצריך להשלים (שו"ע קח ח). ב. אם אתה עומד ממש סמוך לסוף זמן תפילה, כלומר לקראת סוף ארבע שעות ביום, או שאתה עומד סמוך לחצות היום שהיא סוף זמן תפילה בדיעבד, ועד שתספיק להניח תפילין יעבור זמן ארבע שעות או שיעבור זמן חצות יש להתפלל ללא טלית ותפילין (ראה משנה ברורה סו מ). הרחבה: א. מי שהלך לישון ולא שם שעון מעורר, ויודע שמצוי שלא יקום בזמן הרי זה נחשב מזיד (פסקי תשובות קח ב). ולכן אם לא דאגת לשעון מעורר או לחבר שיעיר אותך וקמת אחרי ארבע שעות הרי זה נחשב מזיד וכאשר אתה מתפלל אחרי ארבע שעות טוב להתנות שאם אתה לא יכול להתפלל אחרי ארבע שעות תהיה תפילתך נדבה. (עי' מ"ב פט ו). ב. באופן שכתבת שיש כמה דקות עד חצות ויש מספיק זמן או לקרוא קריאת שמע לפני שמונה עשרה ולא להניח תפילין או להניח תפילין לפני שמונה עשרה בלי לקרוא קריאת שמע, נראה שעדיף להניח תפילין ולהתפלל שמונה עשרה, ואחר כך, אחרי חצות לקרוא קריאת שמע. שהרי בכל אופן פספסת את זמן קריאת שמע. אלא שנכון לומר לפני שמונה עשרה פסוק של יציאת מצרים (למשל הפסוק האחרון של פרשת ויאמר "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים..") כדי לסמוך גאולה לתפילה (ראה אשי ישראל פרק כח הע' צא*, בשם הגרשז"א).