בס"ד שלום, לאחי יש חבר ממש טוב מפעם. ואחי כבר לא עונה לו לשיחות כי החבר הזה חופר לו. אז הוא מתקשר אליי ואנחנו מדברים ממש כמו אחים. (הבחור נשוי +2) אשתו יודעת שאנחנו מדברים. זה דיבור של התעניינות ודאגה אהבה כמו של אחים. אנחנו כבר שנים מדברים ופתאום זה מרגיש לי כזה אסור ולא בסדר. (הבחור דיי חרדי. אני דתייה לייט. אפילו שמדברים על מזג האויר ואיך עבר היום ומעודדים אחד את השני לדברים טובים וחיוביים. אין דיבורים על שטויות.) אבל הוא גם כזה בודד ואין לו עם מי לדבר ביום יום ואין לו חברים. (הוא היה כמו בן בית אצלנו כשהוא היה בן 12-16) מה הדין? מה לעשות?

שלום. הוא צריך ללמוד לדבר עם אשתו! אשה היא גם חבירה לחיים, וכל קשר עם בחורה אחרת, ממש פוגע בחיי המשפחה! אימרי לו, שא. מחזקת אותו להרחיב את הקשר עם אשתו, ולכן, תדברו רק פעם בשבועיים. אח"כ תעברו ל3 שבועות. וכו'.