בשבת לפנות בוקר החל לצלצל השעון המעורר של הפלאפון שנשאר בסלון. באותה שבת היו לנו אורחים שישנו חלקם בסלון. מתוך שיקול דעת של לפני השעה 5, לקחתי את הפלאפון והכנסתי אותו לארון. די ברור לי שהפלאפון שלי לא יקר ואני לא קובע לו מקום, לא מייחד אותו לשימושו בלבד, לא הייתי נמנע מלתיתו לילד לשחק וכו’ כך שמבחינתי לא מדובר על מוקצה מחמת חסרון כיס אלא על כלי שמלאכתו לאיסור. אך לאחר חשיבה לא היה נראה לי שאפשר להגדיר את סילוקו כצורך מקומו או גופו (אם כי בוודאי לא מדובר על חמה לצל ושמירתו של המכשיר). איך נחשב סילוק המכשיר?

מותר להזיז כלי שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו של החפץ או לצורך מקומו. וכתבו הרשב"א והמאירי, שהיתר זה הוא דוקא אם צריך את גוף החפץ, כגון: מספרים לחתוך בהם שקית חלב, או את מקום החפץ, כגון: פטיש הנמצא על הכסא והוא רוצה לשבת על הכסא. אבל אם החפץ שמלאכתו לאיסור מפריע לו בנוכחותו, אין זו סיבה מספיקה בשביל להתיר את הזזת החפץ ולהגדיר זאת כצורך מקומו. למרות זאת, מותר להזיז את החפץ ברגלו. דעת הרב אריאל בהגדרת פלאפון.