שאל את הרב

קטגוריה משנית
undefined
שאלה
בלימוד ספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ג מצאתי לכאורה סתירה בדין ביטול כלי  מהיכנו. בעמוד ריד הרב כותב שאם המוקצה שנותן על הכלי הוא לא דבר ונותנו רק לשעה קלה, אין הנחת המוקצה בצלחת נחשבת לביטול כלי מהיכנו והדוגמא שהרב נותן היא קליפות ועצמות שנותנים בצלחת. ובעמוד ריט לגבי מוקצה ביום טוב הרב כותב: "יש ליזהר שלא להניח ביום טוב קליפות ועצמות לתוך צלחת ריקה (אפילו הם ראויות למאכל בהמה) שהרי על ידי כך הוא מבטל כלי מהיכנו" ובסיום ההלכה הוא כותב "אבל קליפות של אגוזים ושקדים שאינם ראויות אפילו למאכל בהמה, אף בשבת צריך ליזהר בזה". משמע מדבריו שקליפות ועצמות יכולות להוות ביטול כלי מהיכנו?
תשובה
אפשר אולי לתרץ שבעמוד ריט' מדובר באופן שהוא מתכוין להשאיר את הקליפות כל היום. אך אכן השאלה טובה ולא זכיתי להבין את דברי הרב. אולי למישהו מהקוראים יהיה תירוץ טוב או שישאל את אחד מתלמידיו הקרובים של הרב וישתף את התשובה בתגובות. יגדיל תורה ויאדיר.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il