בס״ד לרב שלום, אני מעוניינת להתחיל ליצור כיפות סרוגות בהכנת יד . רציתי לדעת האם ישנן הלכות מסוימות הכלולות בתוך תהליך ההכנה של הכיפות כמו שילוב בין סוגים שונים של בדים או צבעים מסוימים, האם מותר לאישה בכלל להכין כיפות ? , האם ישנן ברכות מסוימות שצריך לומר לפני או אחרי ההכנה ? אשמח לפירוט בנושא , תודה.

שלום וברכה, אשרייך על הזכות להכין כיפות! בוודאי שנשים יכולות להכין כיפות. אין הלכות בעניין הצבע או סוג הבד. מה שכדאי לשים לב שכיפה אינה אמורה להיות קטנה. טוב שהיא תכסה את רוב הראש, ולפחות תהיה ניכרת מכל צדדי הראש. הרב יעקב אריאל שליט"א המליץ על כיפות בגודל של בערך קוטר של 18 ס"מ. כמובן שגודל הכיפה תלויה בגבר שרצה ללבוש אותם, אך בתור אחת שמכינה כדאי שתכירי את העניין הזה. אין ברכה או אמירה שצריך לומר לפני. אך אם את רוצה את יכולה לכוון שאת מכינה כיפה לשם שמיים כדי להוסיף כבוד שמים ויראת שמים בעולם, ומן הסתם זה ישפיע על הלובש יותר יראת שמים. מקורות והרחבה: לגבי גודל הכיפה, דעת הרב שלמה קלוגר שהכיפה צריכה לכסות את רוב הראש. למעשה דעתו היא דעה מחודשת והיא דעת יחיד ואין צריך לחוש לה (אגרות משה או"ח א א). אך כתבו כמה פוסקים שאף שלא צריך שהכיפה תכסה את רוב הראש במשך היום, יש להיזהר יותר בשעת קריאת שמע ותפילה להיות עם כיפה המכסה את רוב הראש (יחוה דעת ד א, ובעשה לך רב ז עו). ומוסכם על הפוסקים שהיא לפחות צריכה להיות ניכרת על הראש מכל צדדיה. וכתב הגר"י אריאל שליט"א (אתר ישיבה): "הכיפות הזערוריות אינן מכסות את הראש ובודאי שלא בשעת התפילה. גם הציבור הכללי מתרשם לא לטובה מכיפות אלו והן גורמות לחוכא ואיטלולא. נראה לי שהכיפה הסבירה היא בערך בקוטר של ח"י ס"מ. הצעתי היא שלפחות בזמן התפילה והעליה לתורה יחבוש כל אדם כיפה סבירה בגודל כזה". כוונה לשם שמים מועילה ומשפיעה על מי שעושה את המצווה. כך כתב הגר"י קמינצקי (אמת ליעקב שמות כו ב): "דהנה איתא בגמרא [בבא מציעא דף פ"ה ע"ב]: א"ל ר' חייא לר"ח בהדי דידי קא מינצית דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל מאי עבידנא אזלינא ושדינא כיתנא וגדילנא נישבי וציידנא טבי כו' היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא, והיינו שהוא בעצמו זרע פשתן וקלע ממנו רשתות וצד צביים וכו' בשביל לכתוב ספרים בשביל התינוקות וללמדם, ועיי"ש, וידוע בשם הגר"א שביאר דהוא משום שרצה שכל הענין, מתחילתו ועד סופו, יהיה בקדושה וטהרה ולא יתערב בזה שום שמץ מחשבת פסול, ולכן עשה הכל בעצמו ורק באופן זה היה בטוח שאכן יצליח והתורה הזאת שתילמד על ידי התינוקות תתקיים ותשאר עמם לעולם ועד. ונראה שמטעם זה רצה אברהם שהעצים שישתמשו בהם למשכן לא יהיו סתם עצים מן השוק, אלא צריכים להיות עצים כאלו שכל נטיעתם והעיסוק בהם יהיה לשם שמים". לכן מן הסתם כוונה לשם שמיים בהכנת הכיפה תשפיע על מי שלובש אותה. [לגבי החשיבות בלבישת כיפה ראה קידושין (לא.), שבת (קיח:), שבת (קנו:), וביחוה דעת (שם) הביא מהזוהר הקדוש פרשת בלק (דף קפ"ז ע"א) שאמרו, לא ילך ארבע אמות בגילוי הראש, משום שאור השכינה למעלה מראשו, וממשיך לו חיים, ועל זה נאמר ושמן על ראשך לא יחסר].