אדם אשר אינו מבין הבחנות בסיסיות בין טוב לרע או את משמעות המצוות, אינו מתנהג בצורה עקבית והגיונית באופן כללי, ושיש לו יכולת מסוימת בתפקוד בסיסי (כגון התמצאות ברחוב או קנייה) מוגדר על"פ ההלכה כשוטה?

שלום וברכה, על פי הפרטים שכתבת אינני יודע להשיב. לא ברור לי מה הכוונה שהוא לא מבחין בין טוב לרע. אם השאלה נוגעת למעשה צריך לשאול דיין\פוסק חשוב שישמע את הפרטים המדויקים. מקורות והרחבה: באופן כללי הגמרא בחגיגה (ג:) נותנת כמה סימנים לשוטה, אחד מהם הוא שמאבד מה שנותנים לו. ובגמרא בבבא בתרא (קנה:) מסופר על אחד שאכל תמרים וזרק את הגרעינים ורבא רצה לבטל את המקח. וביאר הרמ"ה שרבא דן אותו כשוטה ע"ש. וכתב הרמב"ם בהלכות עדות (פ"ט ט-י): "השוטה פסול לעדות מן התורה לפי שאינו בן מצות ולא שוטה שהוא מהלך ערום ומשבר כלים וזורק אבנים בלבד אלא כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים אף על פי שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי זה פסול ובכלל שוטים יחשב. הנכפה בעת כפייתו פסול ובעת שהוא בריא כשר ואחד הנכפה מזמן לזמן או הנכפה תמיד בלא עת קבוע והוא שלא תהיה דעתו משובשת תמיד שהרי יש שם נכפים שגם בעת בריאותם דעתם מטרפת עליהם וצריך להתיישב בעדות הנכפין הרבה. הפתאים ביותר שאין מכירין דברים שסותרין זה את זה ולא יבינו עניני הדבר כדרך שמבינין שאר עם הארץ וכן המבוהלים והנחפזים בדעתם והמשתגעים ביותר הרי אלו בכלל השוטים ודבר זה לפי (מה) שיראה הדיין שאי אפשר לכוין הדעת בכתב". ובשו"ת שרידי אש (ח"א סי' צז עמוד רצא) דן בכך והביא את דברי החתם סופר וז"ל: "ועיין בחת"ס אהע"ז ח"ב סי' ב', שכתב בענין ההבדל בין שוטה לפתי, דשוטה היינו שעושה מעשים בפועל, המורים על טירוף דעתו ולזה לא מהני אפילו אם משיב ושואל כהוגן, כיון דידעינן בודאי שדעתו מעורבת ומשובשת, והפתי הוא שאינו עושה שום מעשה של שטות רק הוא בשב ואל תעשה, אבל אינו מבין הדברים הסותרים זה את זה ופסולו משום שחסר דעה ולא שנתוסף לו שום שגעון וטרוף הדעת. ועיי"ש שכתב, שלפי טעם זה כל פתי שנשאר לו דעתא צלותא אף שהיא קלושה וחלושה מאד הרי הוא כפקח". וכתב בשו"ת מנחת אשר (ח"ב סי' מז): "ומכל מקום נחלקו הפוסקים בדין אדם הסובל מפיגור שכלי אם דינו כשוטה, וקשה מאד ללקבוע גדר קבוע בזה...ומכל מקום העיקר להלכה דאף שדעת רבים מגדולי הפוסקים דהפתי אינו פטור מן המצוות מכל מקום נראה דאדם המוגבל בשכלו עד שאיננו יכול לתפקד תפקוד בסיסי והבנתו מוגבלת ומשונה משאר בני אדם בכל דבר וענין ואינו אחראי על מעשיו דינו כשוטה...". ראה עוד בשו"ת עזרת כהן (סי' סז). ובשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ד סימן כט) ובשו"ת להורות נתן (חלק יד סימן ג).