אם אני בחור שמתענג בריצה, יש עניין להחמיר עדיין לא לרוץ, או בגלל שאתה נהנה מזה וזה סוג של עונג שבת אין סיבה להחמיר?

נאמר בספר ישעיה (פרק נח): "אם תשיב משבת רגליך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת עונג, לקדוש ה מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפציך ודבר דבר". וממה שנאמר "וכבדתו מעשות דרכיך" למדו רבותינו במסכת שבת (דף קיג): "שלא יהא הילוכך (ההליכה שלך) בשבת כהילוכך של חול". ועל כן אין לו לאדם לרוץ בשבת, הן ריצה קלה והן ריצה מהירה, וכן פסקו הרי"ף והרא"ש והטור ומרן השלחן ערוך (שא,א). ריצה לצורך מצוה ובגמרא במסכת ברכות (דף ו): "אמר רבי זירא, בתחילה כשהייתי רואה תלמידי חכמים שהיו רצים ללמוד תורה בבית המדרש בשבת, הייתי אומר עליהם שהם מחללים את השבת, עד ששמעתי שהיה אומר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי, לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר (בספר הושע פרק יא) "אחרי ה ילכו כאריה ישאג". ומכאן שמותר לרוץ בשבת לדבר מצווה. ריצה לשם הנאה כתב הסמ"ג, שבחורים המתענגים בריצתם ובקפיצתם מותר להם לרוץ בשבת, שאינם רצים לעסקיהם, ועוד שהם מתענגים בריצתם. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. וכן אדם ההולך בדרך ויורדים עליו גשמים, או שחושש שמא ירדו גשמים, רשאי לרוץ, שהרי ניכר שאינו רץ לצורך עסקיו, מפני שאדרבה, אם ימנע מלרוץ הרי יבא לידי צער שיבואו עליו גשמים. סיכום: אסור לרוץ בשבת. אבל כאשר הריצה גורמת עונג לאדם, , וכגון ילדים ובחורים הנהנים בריצתם, מותר לרוץ בשבת. כאשר הריצה היא להנאה בלבד.