שלום לכבוד הרב, עברתי תהליך גיור אורתודוקסי לפני כמעט שש שנים במסגרת הצבא, תהליך שעברתי מתוך כוונה פנימית עמוקה ואמיתית. עמדתי בכל הדרישות, קיבלתי על עצמי עול מצוות, היום אני יהודיה והיהדות הפכה לחלק בלתי נפרד ממני ולתמיד תהיה כך. עד היום אני מקפידה על קיום מצוות רבות ומברכת “מודה אני”, ברכות השחר, שומרת כשרות, נוטלת ידיים, מברכת על האוכל, מדליקה נרות שבת, מקפידה על תפילה ביום וגם שתיים לעיתים. ואף משתדלת מדי שבוע לזכות את הרבים בפרשת השבוע. זהו לא רק תהליך שעברתי אלא זהות שאני חיה אותה ותהליך שאני עדיין עוברת בכל יום מחדש עבור עצמי. לפני מספר חודשים הכרתי אדם שאינו יהודי (נוצרי), שהגיע מחו”ל לתקופה. לא היה בינינו קשר אסור, וכיום הקשר בינינו ניתק והוא לא נמצא בארץ. עם זאת, נוצר בינינו חיבור רגשי עמוק, ואני מודה שיש לי אהבה כלפיו. אני לא מתכננת להינשא לו, אבל לאור התחושות, אני שואלת את עצמי שאלות על כל תרחיש אפשרי – גם אם הוא רחוק. ויודעת שאם אי פעם אתחתן איתו זה יהיה רק בנישואים אזרחיים. ברור לי לחלוטין שגיור צריך להיעשות מתוך אמת פנימית, ולא עבור אדם אחר ולכן לעולם לא אבקש ממנו להתגייר עבורי. אם אי פעם יבחר להתגייר, זה צריך לבוא מתוך ליבו. והשאלה שלי היא: אם בעתיד (גם אם רחוק ודמיוני) אכנס לנישואים אזרחיים עם אדם שאינו יהודי – האם הדבר עלול לבטל את הגיור שלי? האם מעמדי כיהודייה ייפגע? או שמא מדובר באיסור הלכתי חמור- לכל יהודי, גם אם גר צדק- אך שאינו שולל את יהדותי בפועל? וכן- אם יוולדו לי ילדים ממנו, האם הם ייחשבו יהודים מבחינה הלכתית מאחר שאני יהודייה על פי ההלכה? אני מבקשת להבהיר – אין מדובר בהחלטה קונקרטית, אלא בהתלבטות רגשית אמיתית שמלווה אותי ולא חשבתי שאתקל בה לעולם. אני מרגישה פחד, בושה, וכעס פנימי על עצמי ושפיטה על כך שאני בכלל אוהבת אדם שאינו יהודי. ומצד שני – אני יודעת שהגיור שלי נעשה בלב שלם, מתוך אהבה עמוקה לעם היהודי ולמצוות, ושום קשר זוגי לא ישנה את המחויבות הפנימית שלי. אודה מאוד מראש למענה, בשורות טובות.

כפי שהיטבת לתאר את עצמך, תהליך הגיור שעשית הינו תהליך פנימי ועמוק, תהליך שמבטא את רצונך האמיתי מתוך תנועה פנימית של רצון להיות חלק מהעם היהודי. קיום התורה והמצוות מגלים את הרצון הזה ואני בא לחזק אותך בתהליך ובשמירת כלל המצוות שקיבלת במהלך הגיור. החיים מזמנים לנו צמתים שבהם אנו נדרשים להחליט לאן פנינו מועדות, צמתים אלו מבררים לנו מי אנחנו מאין באנו ולאן פנינו מועדות. בורא עולם לא בא להחליש אותנו במפגש עם האתגרים האלו , אלא מזמן לנו מציאות שבא נוכל להוציא את כוחותינו מן הכח אל הפועל. לא בכדי בשפה העבריות המילה נסיון מגיע משורש המילה נס-שפרושה דגל, נס להתנוסס. כך מפרש הרמב"ן את עניין הנסיון שבו עמדו אבותינו, שהדבר היה להוציא כוחותיהם מן הכח אל הפועל, מן המקומות הפנימיים הכמוסים והנעלמים אל עולם הגילוי החיצוני. מן הדברים שכתבת נראה שאת נמצאת במעין צומת, אולי לא צומת מעשית כפי שכתבת אבל כן צומת שמעלה לך מחשבות. יש לך כאן הזדמנות לחדד את התהליך שעשית ולברר את הבחירה שעשית. זהו תהליך תשובה בסיסי שאדם יכול לשוב ולהתחבר למקורות שלו, שנותנים לו כח ואנרגיות להתקדם ולפעול. מבקש לאחל לך בהצלחה ולחזק אותך בשמירת התורה והמצוות לעניין השאלות ההלכתיות אני חושב שרק בית הדין לגיור יכול לענות על שאלות אלו, הוא הסמכות הנכונה והאמיתי שרשאית לענות על שאלות אלו. בהצלחה.