אנו שכנים בעלי חצרות צמודות זו לזו. בין החצרות היתה ממוקמת גדר פשוטה. שכני החליט לפרק את הגדר הפשוטה ולבנות גדר אבנים. את הצד שלו הוא טייח כראוי ואילו את הצד אצלי השאיר ללא טיח וצבע. כשהערתי לו על כך, הוא טען שאני צריך לשלם על הטיח והצבע בצד שלי. הטענה שלי היא שכלל לא רציתי גדר אבנים, ומאחר שהוא החליט לבנות גדר כזו, עליו לבנות אותה כראוי בשני הצדדים. מה הדין במקרה זה?

נקדים שני עקרונות הלכתיים כלליים ומתוכם נתיחס למקרה הנידון. א: כשחצרות של שני שכנים גובלות זו בזו. השכנים יכולים לכוף זה את זה לבנות גדר בינהם שתמנע מהאחד להסתכל לחצר חבירו. הנימוק לכך הוא הכלל ההלכתי "היזק ראיה שמיה היזק" כלומר האפשרות של אחד להסתכל בחצר חבירו נחשבת נזק ומחייבת לבנות מחיצה שתמנע ראיה. (קנז סעיף א). ב: איזה גדר בונים ובאיזו עלות? כמנהג המדינה. (קנז ד) כלומר כפי שנוהגים בחצרות באותו מקום. כשאין מנהג ברור הרי שאפשר להסתפק בגדר זולה שמונעת הסתכלות. ואם אחד מהשכנים רוצה לבנות גדר יקרה יותר הרי שעליו לממן את התוספת. בנידון השאלה, אם אין מנהג לבנות דוקא גדר אבנים, הרי שאם השכן שלך רוצה לבנות גדר יקרה עליו לממן אותה. יתירה מכך, עליו לבנות גדר כפי המקובל, ולטייח ולצבוע אותה משני הצדדים על חשבונו. מאידך אם המנהג הוא לא להסתפק בגדר שהיתה, הרי ממילא אתם צריכים להשתתף חצי חצי בהוצאות כל הגדר.