שלום וברכה. האם סעודת ברית מילה צריכה להיות בשרית ? והאם אפשר לעשות סעודת ברית פרווה או חלבית ?

שלום רב. א. נהגו כל ישראל לעשות סעודה על פת ביום ברית המילה. וחז"ל הביאו לכך סמך מהסעודה שערך אברהם אבינו ליצחק בנו ע"ה. ב. המנהג הקדום הוא לערוך סעודה בשרית, בבשר בהמה דווקא, כפי שנהגו רבים, ומדברי הראשונים יש לכך סמך מהתורה. ויש בכך מעלה וסגולה שהבן יהיה תלמיד חכם. ג. אם אין אפשרות לסעודה עם בשר בהמה, ניתן לערוך סעודה גם בבשר עוף, או בסעודת דגים, וכמובן שיוצאים ידי חובה גם בסעודה חלבית. מקורות: אמרו חז"ל (שוחר טוב תהלים קי"ב): "כשנולד יצחק בן שמונת ימים הגישו למילה, שנאמר: "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים" (בראשית כ"א ד') והגישו כמנחה על גבי המזבח, ועשה שמחה ומשתה, מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום שזוכה למול את בנו, כאבינו אברהם, שנאמר: "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק" (שם כ"א ח'). מכאן המנהג לעשות סעודה ביום הברית, וכפי שכתב מרן השו"ע (יו"ד רס"ה י"ב): "נוהגים לעשות סעודה ביום המילה", ומקורו בספר אבודרהם (מילה וברכותיה): "נהגו לעשות סעודה ביום המילה ויש סמך לזה במדרש (הנ"ל) וכן משמע בכתובות (ח.) שהיו עושים סעודה ביום המילה דרב פפא סבר לברוכי שהשמחה במעונו אי לאו משום דאיכא צערא דינוקא. וכן אמר דוד (תהילים נ' ה'): 'אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח', ורז"ל אמרו סעודת מילה ומפרשים עלי זבח זב ח' דם מילה שהוא זב לשמונה ימים". והנה בספר כד הקמח (הל' מילה) כתב: "מצות המילה כעין קרבן הוא שאדם מקריב פרי בטנו לכבוד הש"י לקיים מצותו, וכשם שדם הקרבן מכפר כך דם המילה מכפר, ולכך עיקר המילה ביום ח' בדמיון קרבן שלא יכשר עד יום ח' שנאמר (ויקרא כב) ומיום השמיני והלאה ירצה. וכשם שכתוב בקרבן (שם) ואכלו אותם אשר כופר בהם שאכילת קרבן מכפר כן המנהג בישראל שעושין סעודה ביום המילה ומתאספין הכל ובאין שם ומנהג כשר הוא, ועל כן הזכיר דוד ע"ה (תהלים נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח". משמע שאכילת הבשר כאכילת בשר הקרבן, שהבעלים מתכפרים באכילת הכהנים. וכן מבואר בפוסקים שסעודת הברית היא דווקא בבשר (מג"א סי' רמ"ט סק"ו), ואסמכוהו אקרא "עלי זבח" כאמור (מגד"ע יאור י"ז הובא במילה שלמה י"ד כ"ג), ועכ"פ לא גרע משאר סעודת מצוה שאינה אלא בבשר. ועוד מוכח שסעודה זו בבשר, שהרי התירו לאכול בשר ויין בסעודת ברית שחלה בשבוע שחל בו ט' באב (ראה רמ"א סי' תקנ"א סע' י'). ומובא בשם המהרח"ו שבשר בהמה בברית הוא סגולה לבן ת"ח (ראה מילה כהלכתה עמ' רנ"ח). ובפסקי תשובה (להג"ר פיוטרקובסקי סי' קצ"ד) כתב שלשיטת המרדכי (מו"ק הל' אבלות רמז תתצ"א) שבסעודת מילה שייך שמחה, צריך דווקא בשר בהמה, וכן נהגו אצל הגרי"ז מבריסק זצ"ל (תשובות והנהגות ח"ב סי' תפ"ה וכתב שם שעכ"פ יגישו עופות) אך ודאי שאינו ראוי לעשות סעודה רק על מזונות, ומובא ב"חכמת אדם" שהגר"א זצ"ל כעס כשמקמצים בסעודת מילה ונותנים רק מזונות (תשובות והנהגות שם), ובימנו ב"ה המנהג המקובל לעשות סעודה מכובדת על פת, ורבים מקפידים לעשות סעודה בשרית דווקא. ובשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' י"ח) הביא מח' לגבי סעודת ברית על בשר עוף, והסיק שיש בזה עכ"פ קצת ששמחה. וז"ל: "במנהג שנוהגים היום לעשות בדגים ומפוסקים סימן רמ"ט וסימן תקנ"א משמע דוקא בשר, אמת דלכתחלה כדאי לעשות בבשר, ואם אפשר בבשר בהמה דבי' כתיב שמחה ועליו אמרו אין שמחה אלא בבשר, איברא כבר העיר בזה בתשובת חוו"י (סו"ס קע"ח) וכ' דקצת שמחה איכא גם בעופות וכן מוכח ביצה (י:) דקאמר ואתי לאימנועי משמחת יו"ט, ועיין בגליוני הש"ס שם העיר בזה, ובמרדכי סוף תענית כ' דאין יוצאין לידי שמחה אפ' בעופות. ע"כ צ"ל דר"ל לידי שמחה גמורה ומ"מ קצת שמחה איכא, וכזה צ"ל לשון הב"ח במג"א סי' תקנ"א ס"ק כ"ח". והוסיף בסוף שה"ה שיש קצת שמחה בסעודת דגים, וז"ל: "ומוכח בירושלמי פרק ד' דפסחים ה"א דגם בדגים איכא שמחת יו"ט, וכן בשו"ע או"ח סי' תקל"ג ומג"א שם סק"ח, וכיון דאיכא קצת שמחה יוצאין מן הדין בסעודת ברית מילה גם בדגים ומנהג שלנו דגם ביום טוב אין מהדרין דוקא אבשר בהמה". יש לציין שכיום יש שעושים סעודה חלבית בפרט כאשר הברית נערכת בבוקר. כמובן שגם באופן זה יוצאים ידי חובה, והגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות שם) כתב ליישב מה שלא מקפידםי לעשות סעודה בשרית, וז"ל: "מיהו נראה ליישב המנהג דלא נהגו היום לדקדק בבשר בסעודה, כיון שמלין בבוקר, ואפילו בסעודת מלכים אין אוכלים בשר בבוקר, וחשובה הסעודה גם בלי בשר כוותה, ולכן לא מקפידים בבשר לסעודת הבוקר, ויש מאחרים הסעודה לצהרים ואז אוכלים סעודה מפוארת בבשר". והוסיף (שם) שיש בכך גם עניין כדי לא לבייש מי שאין לו, וז"ל: "ובמדינתנו כאן מקפידים שלא להוציא הוצאות גדולות מדי כי זה מבייש מי שאין לו, ועלול גם להזיק מפני עין הרע ח"ו, והחכם עיניו בראשו לכבד המצוה בסעודה נאה, ועכ"פ אין אני רואה חיוב לפזר לארוחת בוקר סעודת בשר שאינה משמחת כ"כ ליהוי חשובה וכמ"ש". יש לציין שכיום יש סעודות חלביות שלא 'נופלות' במעלה ובחשיבות מסעודות בשרית, גם במחיר, ולכן צריך לשקול את הדברים. בכל אופן, אם יש אפשרות לעשות סעודה בשרית, הדבר עדיף, בפרט אם הסעודה נערכת בסמיכות לחצות היום. בברכה נאמנה,