נוהגים אצלנו (אשכנזים) לטבול את החלות בברכת המוציא בדבש מראש השנה עד הושענא רבה. שמעתי שיש בזה מנהגים שונים הרב יכול לעשות לי סדר במנהג הזה? 1. למה בכלל יש את המנהג הזה? 2. צריך לשים גם מלח כמו בשאר השנה? 3. עד מתי נוהגים לעשות את זה? 4. זה רק בשבתות וימים טובים או גם ביום חול וחול המועד? 5. התחתנתי ויש גם משפחה ספרדית בצד של אשתי. האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדים?

שלום וברכה, 1. נוהגים לטבל את החלה בדבש לסימן טוב לומר שתהא השנה הבאה עלינו מתוקה וטובה לנו (לבוש תקפג ב, ומובא במשנה ברורה ס"ק ג וכף החיים ס"ק ד). 2. יש שמטבילים את החלה רק בדבש ולא במלח. (חזון איש, גרש"ז, מנהג צאנז ועוד כמובא בהליכות שלמה מועדים ח"א פ"א הערה 77 ונטעי גבריאל כח הע' יז). אך המלח יהיה על השולחן (רמ"א קסז ה). יש שמטבילים את החלה גם בדבש וגם במלח. יש כמה אופנים לעשות זאת: א. יש שמטבלים את החלה במלח שלש פעמים כדי למתק את הגבורות, ואחר כך מטבלים בדבש או בסוכר לסימן טוב ואוכלים (כף החיים שם). ב. יש שמטבילים בדבש וטועמים לסימן טוב, ואחר כך מטבילים במלח בצד אחר של החלה (שלמת חיים סימן שכו). ג. יש שנהגו לטבל את החלה במלח ולאכול, ואחר כך מטבילים את החלה בדבש ואומרים יהי רצון (הרה"ק מאלעסק ועוד כמובא בנטעי גבריאל כח הע טז). 3. יש נוהגים לטבל בדבש עד שמחת תורה (קצה המטה, חזון איש ועוד כמובא בפסקי תשובות הע' 17). יש נוהגים לטבל בדבש עד שבת בראשית (מנהג צאנז ועוד כמובא בפסקי תשובות הע' 18). אך במקורות העיקריים נראה שהמנהג הוזכר רק בראש השנה (לבוש, מ"ב וכף החיים שם). 4. עיקר המנהג כאמור, הוא לטבל בדבש בראש השנה בלבד. מי שמטבל בדבש עד שמחת תורה או שבת בראשית נוהג לטבל בדבש בשבתות וימים טובים, ערב יום כיפור והושענא רבה. ויש מטבילים בדבש גם בחול המועד. ויש מטבילים בדבש גם בימות החול (ראה פסקי תשובות תקפג הע' 19). 5. נראה שאצל הספרדים המנהג לטבל בדבש הוא רק בראש השנה, ומטבילים גם במלח ולא רק בדבש (כמבואר בכף החיים). אצל חלק מהאשכנזים כאמור, מצינו גם מנהג לטבל רק בדבש ולא במלח, ואצל חלק מהאשכנזים מצינו מנהג שמטבילים בדבש עד שמחת תורה ולא רק בראש השנה. כל המנהגים טובים, ולכן אם אחד הצדדים הבעל או האשה חשוב לו או לה להמשיך במנהג אבותיו ראוי לעשות כרצונם. וזה הסימן טוב היפה ביותר, לנהוג בראש השנה בשמחה בנחת ובשלום (עי' מ"ב תקפג ה).