האם סוכה בצורה של שתי דפנות צמודות + דופן שלישית המקבילה לאחת הדפנות ונמשכת יותר משבעה טפחים (אך לא לכל אורך הדופן שכנגדה), מועמדת מעבר לשלשה טפחים מהדופן המאונכת לה, עם צורת הפתח. אז איפה נחשבת הזוכה? סוף הדופן הקצרה, או סוף הדופן הארוכה? (בעצם, האם אמרינן פסל היוצא וכו גם כשהדופן היא "שלישית אפילו טפח") תודה וחג שמח

שלום וברכה, אם הדופן השלישית הוא שבעה טפחים ודאי שכל הסוכה כשרה. גם אם הדופן השלישית הוא טפח מרווח (טפח ומשהו) בלבד ואתה מעמיד את הדופן טפח מרווח בפחות משלשה טפחים לאחד משני הדפנות ואתה עושה צורת הפתח עד סוף שבעה טפחים, הסוכה כשרה עד סוף הדופן הארוכה גם אחרי צורת הפתח (שער הציון תרל ב). ויש מחמירים שבמקרה זה הסוכה כשרה רק עד סוף צורת הפתח (חזון איש עה ח). מקורות והרחבה: עיין בשער הציון שם שדעת הלבוש שכאשר יש טפח מרווח בלבד וצורת הפתח עד שבעה טפחים, הסוכה כשרה רק עד סוף צורת הפתח, ולשיטתו כדי להתיר עד סוף הסוכה צריך צורת הפתח עד סוף הדופן. וכן דעת החזון איש (עה ח) כדעת הלבוש. וכן דעת שבט הלוי (ח"א קסט). וכתב הרב הררי במקראי קודש (פ"ג הע' לט) שנראה שדעת רוב הפוסקים להקל בזה כלבושי שרד בהבנת המ"א, הגר"א, הפמ"ג והמ"ב בשעה"צ. ושכן מוכח כבר מהר"ן. כאשר הדופן השלישי הוא שבעה טפחים גם לדעת הלבוש זה כשר עד סוף הסוכה מדין פסל כמבואר בשער הציון שם. ועי' פסקי תשובות (תרל הע' 9) שבספר חו"ב נסתפק שאולי צריך להיות תוך ז' כדי שיהיה עומד מרובה על הפרוץ בדופן זה, ואם עושה צורת הפתח בין דופן זה לאחד מב' הדפנות דעריבן לכו"ע יועיל. אך עיין במשנה ברורה (תרל יח) שגם אם פרוץ מרובה על העומד אין בעיה רק שלא יהיה פתוח יותר מעשר אמות.