לגבי הנקודות הפוסלות באתרוג (1 בשליש העליון, או 3 נקודות מתחת), על איזה צבע מדובר ?

שלום וברכה. א. שחור או לבן (בוהק) – פוסל. ב. מראה הנוטה מעט לשחור – פוסל. ג. מראה הנוטה מעט ללבן – בדיעבד יש להקל. ד. מראה חום שאינו נוטה לשחור – אינו פוסל. ה. נקודה ירוקה (כל גווני הירוק) – אינה פוסלת. ו. מראה אדום חזק כדם – בדיעבד יש להקל. ז. נקודה עם מראה זהב – אינו פוסל. ח. מראה שלא נוצר מחמת הגידול (כגון בלטאלך) – אינו פוסל. יש להוסיף, כי כל מראה שנוצר מחמת עלים וקוצים ואינו בעצם גידול הפרי, אינו פוסל. כמו כן צריך להתבונן היטב, ולהעביר את היד על הצבע הפוסל, כיון שלפעמים מדובר בלכלוך חיצוני שנדבק וניתן להוריד אותו בקלות. מקורות: הנה מבואר בשו"ע (סי' תרמ"ח סע' ט"ז) שנקודה שחורה ולבנה הפוסלת, וז"ל: "אם הוא שחור או לבן במקום אחד, פוסל ברובו; בשנים או בשלשה מקומות, דינו כחזזית ליפסל אפילו במיעוטו". ובתשובה אחרת הרחבנו בעניין המיקום שהנקודה פוסלת. וכתב מרן השו"ע בהמשך (שם סע' י"ז): "מקום שהאתרוגים שלהם כעין שחורות מעט, כשרים; ואם היו שחורים ביותר כאדם כושי, הרי זה פסול בכל מקום". וביאר המ"ב (שם ס"ק נ"ז): "אבל בשאר מקומות אפילו בשחור מעט פסול". ולפי זה גם אם יש נטיה מועטת לשחור, הנקודה פוסלת, ודבר זה מצוי בצבע חום הנוטה לשחור. לגבי מראה לבן הפוסל, לכאורה גם בו, אם מדובר במראה אחר אך יש לו נטיה ללבן, יש לו דין נקודה הפוסלת. וכן כתב להחמיר בהגהות המהרש"ם (אורחות חיים החדש אות כ"ד) ביום הראשון שהוא מהתורה, משא"כ בשאר ימים שמקלים בפסול יבש וחסר, והוא הדין לפסול הדר לדעת הרמב"ם והשו"ע, אולם לדעת התוס' והרמ"א פסול הדר שייך גם בשאר ימים (ראה שו"ע סי' תרמ"ט סע' ה' ונוש"כ שם). אולם בספר תפארת ישראל בפירושו למשנה (סוכה פ"ג מ"ו), ביאר שדווקא "לבן ביותר" פוסל, וכך נראה גם מדברי הא"א מבוטשאטש (סי' תרמח), וז"ל: "לובן באתרוג, היינו רק מופלג מסגנון הקרוב למראה אתרוג, וביותר בדשכיח בהם בגידולם לובן דכשר היטב", ומשמע שאם מדובר בזן שמצוי לובן שאינו בוהק ובולט, אין הוא פוסל. ולכן לכתחילה יש לקחת אתרוג אחר, ובדיעבד יש להקל אם אינו לבן בולט. וכל שכן שיש להקל במראה שיש בו נטיה ללבן. ביחס למראה חום (שאינו נוטה לשחור), יש להקל, וכן כתב בספר חיים וברכה (אות ש"ב), אלא אם כן הוא נוטה לשחור או לבן כאמור לעיל. לגבי מראה אדום, כתב בשערי תשובה (סי' תרמח) בשם שו"ת פני אריה להכשיר, וז"ל: וע' בשו"ת פני אריה סימן ה' שאותן אתרוגים המצויים אצלינו לפעמים נמצא בהם מראה אדום כדם ממש כו' ומתחלה נטה לפסול בזה לפי שמראה זו לא שמענו שיהא מראה אתרוג נוטה אל האדום ושוב העלה להכשיר כיון שאין לנו ראיה מהתלמוד שזו הוא מראה פסולה אפילו נחליט שהיא שינוי מראה לגבי אתרוג שהכתוב מסר לחכמים והם פסלו שחור ולבן אבל אדום כיון שלא הזכירוה לפסול יש לומר דגם מראה זה הדר מיקרי כמו שבתפוחים מראה יפה הוא וגם כיון שזו דרך גדילתן ורגילין להיות הרבה כן מראית אתרוג היא ולא גרעי מאותן חזזית שקורין מו"ל שהביא הרמ"א ז"ל והמחמיר מפסיד ממון של ישראל" גם בערוך השולחן (שם סע' ל"ד), הכריע להקל במראה אדום וכל שכן במראה זהב שאינו נחשב לאדום בהלכות נידה, וז"ל: "ואדמימות אינו מראה פסול וכ"ש כל מיני ירקות [וכ"כ בש"ת סקכ"א] ומראה זהב דאפילו בדם נדה אינו כאדום כמ"ש ביו"ד סי' קפ"ח ע"ש" אולם הבאור הלכה (שם סע' ט"ז) הביא בכך מחלוקת בין החיי"א לפמ"ג, אך אם מדובר על אדום בהיר יש להכשיר, וז"ל: "ועיין בח"א שכתב דאדום הוא ממראה אתרוג. ודעת הפמ"ג דאדום באדמימות הוא מראה פסולה אבל כאהינא סומקא י"ל שמראה כשרה היא". וכיוון שדעת הפני אריה, החיי אדם, השערי תשובה, ערוך השולחן ועוד מגדולי הפוסקים הקלו במראה אדום, יש להקל עכ"פ במראה אדום בהיר, או בספק אם מדובר על אדום עם גוון חזק כמו דם (ראה ספר הרבעת המינים השלם עמ' פ"ד). והוסיף ערוה"ש (שם) יסוד חשוב בעניין מראה הפוסל, שכל מראה שנוצר מחמת קוצים וכו' כמו שמצוי בבלטלך, אינו פוסל כיון שאינו צבע שנוצר בעצמות הפרי, וז"ל: "וכן אם השינוי מראה הוא ע"י קוץ או עלה ובלשונינו קורין לזה בלעטי"ל או ריטי"ל דלאו כלום הוא דשינוי מראה אינו אלא מה שנעשה שינוי מעצמותו אבל מה שנעשה מקומו עקום ואדום מחמת הקוצים שעוקצים אותו כשר [מג"א סקי"ט] וה"ה לכל שינוי מראה הנעשה מחמת זה". בברכת חג סוכות מאיר ושמח,