לפני כ-23 שנים קניתי לעצמי שעון יד, כאשר ידעתי שהשעון גנוב. שילמתי עליו 200 ש"ח או 250 ש"ח, השווי של השעון בחנויות היה 450-500 ש"ח. כיום אמנם לא מוכרים שעון כזה בדיוק אבל ישנם דגמים דומים של אותה חברה והמחיר בחנויות הינו כ-1,000 ש"ח. איך אני יכול לכפר על זה ? ומה דין השעון ?

אמנם ברור שאסור לקנות חפץ גנוב, שהרי כך הוא מסייע בידי עוברי עבירה (שנו א). אך כאן השאלה היא מה הדין בדיעבד, כלומר האם אדם שקנה חפץ גנוב, צריך להחזיר את החפץ או את שוויו לנגנב. הדין בזה הוא כדלהלן: א: כל עוד הבעלים לא התיאשו מהחפץ והם מצפים שהחפץ יחזור אליהם, הקונה חייב להחזיר את החפץ. ב: אם הבעלים התיאשו מהחפץ ורק לאחר מכן הגנב מכר את החפץ הגנוב, באופן כזה, החפץ נקנה ללוקח ביאוש ושינוי רשות והקונה אינו חייב להחזיר את החפץ לבעלים. ונחלקו הראשונים (במקרה שקנה מגנב מפורסם או שידע שהחפץ גנוב) האם הקונה חייב לשלם כסף לנגנב. לדעת הרמבם, הלוקח חייב לשלם דמים לנגנב וכן פסק השו"ע (שנו סעיף ג) ולדעת הרא"ש הלוקח פטור גם מתשלום, והרמ"א הביאו להלכה. ג: אם הגנב מכר את החפץ ולאחר מכן הבעלים התיאשו, במקרה כזה, לדעת הרמב"ם גם במקרה זה הקונה לא צריך להחזיר את החפץ והדין כמו בסעיף ב, ופוסקים אחרים חולקים עליו בזה וסוברים שאם היאוש היה אחרי המכירה, החפץ לא נקנה לקונה, וצריך להחזיר אותו לבעלים. ד: כשיש ספק אם נתיאשו הבעלים, אנו פוסקים שסתם גניבה הוי יאוש וסתם גזילה לא הוי יאוש. והכל לפי אומדן (ראה פתחי חושן חלק ה ג כב). בנידון השאלה, מן הסתם הבעלים של השעון התיאש, אם היאוש היה לפני שקנית את החפץ, הרי שלפי הרמב"ם אתה צריך להחזיר את שוויו לבעלים כמבואר בסעיף ב שכתבנו. ואם היאוש היה לאחר שקנית את השעון לדעת חלק מהפוסקים אתה צריך להחזיר את השעון עצמו לבעלים. למעשה, אינך יודע כיום מי הנגנב, ובמצב כזה נותנים את סכום הגניבה לצרכי ציבור. הסכום שתחזיר יהיה לפי ערך השעון בעבר או כיום, הסכום הגבוה מבינהם. שהרי אם המקרה דומה לסעיף ב שכתבנו, היית צריך לשלם לפי שוויו בשעת הגניבה, ואם המקרה דומה לסעיף ג היית צריך לתת את השעון ממש. כפי שהוא שווה כיום (השעון לא חדש והוא משומש וכו).