כתוב בגמרא במסכת סוכה שבית שהוא פחות מארבע על ארבע אמות פטור מן המעקה. המצווה היא כדי למנוע נפילה השאלה היא למה בבית כזה אין מצוה לשים מעקה? הרי גם שם יש סכנה?

שלום בספר רשימות שיעורים על סוכה לרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק עוסק בשאלתך, אצטט את דבריו: "במצות מעקה יש לאו ועשה. ז"ל הרמב"ם בפי"א מרוצח הל"א - ג': מצות עשה לעשות אדם מעקה לגג שנאמר ועשית מעקה לגגיך כו' וכל המניח גגו בלא מעקה ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר ולא תשים דמים בביתך, עכ"ל. הלאו של ולא תשים איננו מוגבל לחיוב עשיית מעקה, כן קבע הרמב"ם שם הל"ד, וז"ל: אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בה אדם וימות כו' וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנאמר השמר לך ושמור נפשך. ואם לא הסיר המכשולות המביאין לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים דמים, עכ"ל. לעומת זה העשה של ועשית מעקה נוהג בבית החייב במעקה בלבד, וחל רק בחיוב הבית במעקה ולא בשאר המכשולות, שלא כלאו שחל בכל המכשולות. והנה איתא בסוגיא כאן שהבית שאין בו ד' על ד' הואיל ואינו ראוי לדירה פטור מן המעקה. ועולה הקושיא, למה יפטר בית זה מן המעקה, נהי שהעשה אינו נוהג דאינה דירת בית, עכ"ז יתחייבו הבעלים לבנות מעקה משום חיוב הלאו המחייב בהסרת המכשולות. ולמה לא יחשב גג הבית הזה למכשול וכדבר מסוכן ויהיה זקוק למעקה כדי לסלק המכשול אע"פ שאין בבית ד' על ד' ואינו ראוי לדירה. וניתן ליישב קושיא זו בשני תירוצים. א) י"ל שהבעלים אמנם חייבים לסלק את המכשול הקיים בגג הזה מפני הלאו, אלא שאינם מצווים לסלקו ע"י בניית מעקה. רשאים הם למנוע נזק מחמת הגג גם בדרכי שמירה אחרים. אך כל זה בבית שאין בו ד' על ד', אבל בד' על ד' העשה מחייב את בעל הבית לבנות מעקה דוקא. ב) א"נ י"ל שגג הבית אינו מכשול במציאות. שונה גג מבור ברה"ר, בור ברה"ר הוא מכשול במציאות מפני שהבור נמצא במקום הלוך הרבים. מאידך הגג אינו נמצא במקום דריסת הרגל, ואינו איפוא מכשול במציאות ולפיכך אין הבעלים חייבים בשמירתו. רק כאשר חל העשה של מעקה נקבעה על ידו חלות השם של מכשול על הגג מפני גזה"כ מיוחדת, ואז חל גם הלאו של אי סלוק המכשולות. אולם כשאין עשה ליכא לאו, ולכן הבעלים של בית שהוא פחות מד' על ד' פטורים לגמרי ממעקה ומשמירת הגג". יום טוב