שלום הרב. ברצוני לברר מספר שאלות שונות בענייני צניעות שאני מתחבט בהם זמן רב. תחילה, האם יש איסור בשימוש באינטרנט פרוץ? זה איסור או רק ראוי שלא? ואם אדם יודע שהוא לא יפול, האם לו מותר? זה מוביל אותי לשאלה הבאה, עד כמה צריך להתרחק? יבוא אחד ויגיד, כיוון שכל הסתכלות אסורה, ויש בכל אתר ואתר באינטרנט תמונות של בנות (צנועות), לכן הכל אסור, גם אינטרנט מסונן. מהמחשבה הזאת אפשר גם להגיע לכך שיציאה מהבית מותרת רק בדבר הנצרך ממש, וכל מקום שאפשר ללא יציאה יש לתעדף זאת. האמת היא שזה לא קשור רק לאינטרנט, אלא גם לכל העיתונים והעלונים השמים תמונות של נשים, גם צנועות. האם הדבר מותר? האם צריכים אנו להתחשב במציאות של היום שבה נשים עובדות ולוקחות חלק בעולם? ולסיום, בקיצור שו"ע מובאים כל מיני דברים אסורים מחמת שעלולים להביא לש"ז, כגון לא להתעמל בערב, וכן לא לאכול בערב מאכלים מסוימים המחממים את הגוף. האם אכן כך? לא ראיתי אף אחד שנוהג כך. אשמח לסדר בעניין.

לשואל, שלום וברכה! 1-2. לענ"ד אכן חובה ממש לסנן את המכשיר שבו אתה משתמש בקביעות. מצוות עשה של "קדושים תהיו" (ויקרא יט,ב) משמעה להתרחק מכל מיני מצבים מזמיני חטא, בדגש על ענייני צניעות (ראה רש"י שם, ודוגמאות בשו"ע או"ח סי' תקכט ס"ד וערוך השולחן אה"ע סי' כא ס"א). כמובן, ההגדרה מהו מצב שמזמין חטא אינה יכולה להיות מדויקת וחתוכה, ואפשר להגיע ממנה לקיצוניות שמשבשת את החיים כפי שאתה מתאר. לכן צריך שיקול דעת של תלמידי חכמים שמצויים בעולם המעשה ורואים את כלל החברה בעין טובה, מכירים ומתחשבים במציאות שנשים עובדות וכו', ושוקלים את הרווח וההפסד בכל דבר. וככל שידוע לי, הדעה הרווחת בקרב תלמידי חכמים בציבור הדת"ל היא שהסינון הוא ממש חובה, מאחר שהנזק האפשרי מהאינטרנט הפרוץ הוא עצום, ומאידך התקנת הסינון אינה מגבלה של ממש על החיים. אוסיף ואומר, כמי שמקבל שאלות אנונימיות באינטרנט, שהנזקים שנחשפים בפניי עקב שימוש לא מבוקר הם קשים מאוד. זה מאתגר גם בני תורה, וכדברי חכמינו "אין אפוטרופוס לעריות". לעומת זאת השימוש באינטרנט מסונן הוא "עולם אחר", הן מבחינת הצורך והן מבחינת הנזק האפשרי. השימוש בו הוא צורך משמעותי לאדם בימינו, וכמובן גם השהות במקומות שיש בהם נשים. אגב, גם בנשים צנועות אסור להתבונן, אבל מצד הדין אין איסור בראייה חטופה (קריטריון ששמעתי מתלמיד חכם, שאיני בטוח שהוא מדויק הלכתית אבל נותן קנה מידה מסוים: ראייה כזו שאחר כך אינך זוכר את המראה). בעיניי באמת השימוש בתמונות נשים בפרסומות שמיועדות לכלל הציבור אינו ראוי (גם אם יש צורך עיתונאי בתמונת אישה בידיעה חדשותית שרלוונטית אליה, זה לא דומה לבחירה בנשים בפרסומות, וד"ל), אבל זה לא אוסר עליך להיכנס לאתר אם אתה 'מרפרף' על התמונות הללו ולא מתבונן בהן. 3. מאכלים שעלולים לגרום ליציאת קרי. אכן בקיצור שו"ע (סי' קנא ס"ד) כתב כפי שציינת שאין לאכול בארוחת ערב דברים שגורמים ליציאת קרי. הוראה זו שנויה במחלוקת, והלכה כדעה המתירה. הגמרא (יומא יח ע"א) מונה רשימה של מאכלים שמגבירים זרע, ואומרת שלכהן הגדול אסור לאכול אותם לפני יום כיפור כדי שלא ייטמא, ולא נאמר בשום מקום בדברי חז"ל שאסור לרווק לאכול אותם. אמנם מצאנו שחז"ל אסרו גם פעולה שעשויה לגרום הוצאת זרע, כגון רכיבה על בהמה ללא אוכף או לבישת מכנסיים הדוקים מדי, אבל לא אסרו פעולה שנחוצה לאדם. וכך כתב רבי צדוק הכהן מלובלין (ספר הזכרונות, מצוה א פרק ב): "במה דברים אמורים שחמור כל כך עוון הוצאת זרע לבטלה? כשמוציא לרצונו. אבל לאונסו, כגון בשינה או כהאי גוונא, אונס רחמנא פטריה. ואפילו אכל מאכלים המביאים לידי חימום והוצאת זרע לבטלה, שלא אסרו אכילת המאכלים המביאים לידי כך אלא לכהן גדול קודם יום הכפורים (יומא י"ח א). וכן שהטריח עצמו באיזה מלאכה או בדרך ונתחמם וישן וראה זרע לבטלה אינו נענש על כך, שהרי אותו חסיד דנוהו לכף זכות במה שאמרו עליו שמטורח הדרך ראה קרי (שבת קכ"ז ב)". וכך נמסר גם בשם ר' חיים מוולוזי'ן (עיין 'כתר ראש' אות קלד, ובנוסח הדברים בשם ר' יוסף זונדל מסלנט, מובאים במהדו' ירושלים תשע"ב). וראה בהרחבה על חילוקי הדעות בזה וההכרעה להקל מעיקר הדין בספר 'גן נעול - הלכות קדושה' ח"א עמ' פה-צה.