שלום רב אני נער בן שש עשרה בא מבית חילוני ולא ממש יודע הלכות ובלי נדר משתדל אני ראיתי שנדרים זה מאוד מאוד חמור וזה מאוד מלחיץ אותי ואני כבר ממתי שראיתי את זה מאוד משתדל שבכלל לא לנדור אבל יש קשיים בזה ויש כל מיני מקרים שקרו לי שמלחיצים אותי ולא פשוט לי לעשות התרת נדרים 1.אמרתי כזה לעצמי שאני יאכל יותר בריא כל יום רק משהו אחד מתוק ולא אמרתי לשון של נדר ואני לא זוכר עם אמרתי בלב או בקול 2.ראיתי שאני מנהג טוב שלוש פעמיים אז זה נחשב נדר לדוגמא אני יוצא הרבה לריצות ואני לפני ריצה אמרתי כזה שאני עושה את זה לבריאות הגוף והנפש ובשביל השמחה ובשביל שאני יוכל לעבוד יותר טוב את הקדוש ברוך הוא ואמרתי את זה הרבה פעמיים שיצאתי לריצות אבל אני לא זוכר שממש כזה התעמקתי שאני ממש כל החיים יגיד את זה פשוט אמרתי את זה כל פעם שיצאתי לריצה וזה מלחיץ אותי כי ממש לא התכוונתי שזה היה נדר 3.זה מקרה ישן שפתאום נזכרתי כזה ואני לא זוכר בן הרבה דברים וזה יכול להיות ניחושים כזה אבל בערך אני זוכר שלחבר שלי היה את זה תחרות והוא שאל כזה שעם הוא מנצח אז אני יכול להביא לו איזה מאכל מיוחד כזה שהוא יודע שיש לי בבית ואני זוכר שאני עניתי כזה בחיוב אבל אני לא זוכר בדיוק מה עניתי ובסוף לא עשיתי את זה האם שלוש המקרים האלו הם נחשבים כנדר המקרים האלו פתאום קפצו לי והם מטרידים אותי כי ראיתי שבעוון נדרים בנים מתים וזה רק המחשבה מאוד מלחיץ אותי וגם שאני יודע שמאוד קשה לי לעשות התרת נדרים כי אני לא בא ממשפחה דתית תודה מראש וסליחה עם הייתי קצת לא מובן ולחוץ

לשואל היקר, שלום וברכה! הדברים שתיארת אינם נדרים. אני מציע שתגיד כעת בקול (אין צורך שמישהו ישמע): "מעתה כל מה שאני אומר ועושה הוא בלי נדר, אלא אם כן אנדור בפירוש בנוכחותו והסכמתו של רב", ובזה אתה 'מכוסה' מכל מה שדומה לנדר. כל טוב!