שלום כבוד הרב, קראתי שרק על לפחות 60 גרם לחם אומרים לאחר הנטילה ברכת ״על נטילת ידיים״ וכאשר אוכלים מאיזשהי סיבה רק כ27 גרם לחם אז נוטלים ללא ברכה (ועדיין מחוייבים בברכת המזון) ורציתי לשאול משום שהדבר מרגיש לי לא הגיוני/בסדר לעשות כי הרי אם נוטלים ולא מברכים איך אפשר אחר כך לברך המוציא ? ואיך אפשר לדעת בכלל בלחם? לא שחס וחלילה אני אומרת שזה לא נכון ממש לא,זה פשוט מרגיש לי מאוד מוזר ושונה ממה שלמדתי וידעתי שאני הבנתי שעל כל כמות לחם שאוכלים או לפחות כל כמות שדורשת ברכה אחרונה (שזה הרי מינימום 27 גרם) יש ליטול ידיים ונטילת ידיים לפני לחם הרי היא עם ברכת ״על נטילת ידיים״ אז אשמח בבקשה להבהרה בנושא וגם על פי רוב כן יוצא לי לאכול בערך באיזור השישים גרם אבל יש פעמים יוצאות מן הכלל והפעמים האלו הן בשבת בקידוש יום (יש לי תפריט אכילה מאוד מסויים ויש לי בו 3 פרוסות לרוב אני אוכלת אותן באותה ארוחה אבל מיכיוון שצריך לקידוש יום לאכול לחם וגם בסעודה רביעית פיצלתי שיהיה לי לפחות את ה27 גרם האלו בקידוש יום) אז רציתי לשאול בקידוש זה לא חובה אבל לברך ״על נטילת ידיים״ לא משנה כמה אתה אוכל? גם בזה אשמח להסבר תודה רבה מראש וסליחה על החפירה

שלום וברכה, מברכים ברכה אחרונה על אוכל שיעור כזית, שזה נקרא שיעור אכילה, ופחות מזה לא נקרא אכילה ולא מברכים ברכה אחרונה. אך נטילת ידיים הוא עניין אחר, ויש בו ספק. מצד אחד הנטילה קשורה לטומאת הידיים, ופחות מכביצה אינו מקבל טומאה מהתורה ולא יטמא את הידים, לכן יתכן שלא גזרו חכמים ליטול ידיים על פחות משיעור כביצה. מצד שני אולי כיון שלענין ברכת המזון שיעור כזית נחשב אכילה, לכן גם לענין נטילת ידים לא חילקו חכמים בתקנתן, וחייב בנטילה. מכיון שיש ספק, למעשה מי שאוכל פחות מכשיעור ביצה לחם יטול ידים, משום שאולי יש חובה ליטול. אך לא יברך ברכת על נטילת ידים משום שיש בכך ספק ברכה לבטלה, והברכה אינה מעכבת את הנטילה (משנה ברורה סימן קנח ס"ק ט). יש פוסקים הסבורים שלא צריך ליטול ידיים כלל על אכילת לחם פחות מכזית, ויש הסבורים שצריך ליטול אפילו על פירור לחם. למעשה לכתחילה נכון להחמיר וליטול ידיים גם על פחות מכזית (משנה ברורה ס"ק י, כף החיים ס"ק י, ובילקוט יוסף קנח ד כתב שמעיקר הדין לא צריך והמחמיר תבוא עליו ברכה). בספר וזאת הברכה (עמ' 221) חישב את שיעור כזית בלחם לפי מדידת נפח: מדובר בערך ברבע עד שליש של פרוסה מאמצע הככר, (פרוס מאמצע הככר במכונה בכיכר רגיל שמשקלו 750 גרם). שיעור כביצה הוא פי שניים (שיעור ביצה = שני כזיתים). חלק מבני ספרד מודדים לפי משקל, וכזית זה כ -27 גרם וכביצה זה כ-50 סמ"ק, ולפי זה צריך שיעור גדול יותר. הרחבה: דעת הגר"א שיש לברך ברכת נטילת ידים על שיעור כזית לחם (מובא בשער הציון קנח ט). אפשר שאין צורך להעיר לילדים שעליהם לאכול דווקא שיעור כביצה לחם לאחר שבירכו על נטילת ידיים. זאת משום שלדעת הגר״א אף באכילת כזית יש חיוב נטילה בברכה. נוסף על כך, מצד החינוך יש מקום להרגילם ליטול ידיים בברכה גם כאשר בשלב זה אינם אוכלים שיעור כביצה, שכן כאשר יגדלו יהיה להם קל יותר לאכול שיעור כביצה בתוך כדי אכילת פרס, וההרגל לנטילה בברכה כבר יהיה טבעי אצלם.