היי כבוד הרב, אני בחור צעיר שמנסה להתחזק, אני בתהליך ואני מגיע מחברה חילונית אז זה מאוד קשה לי, אני משתדל להתפלל שחרית כל יום ולהניח תפילין, אני שומר 5 שעות בשר חלב ומנסה להקפיד גם על שמירת היצר. אני חובש כיפה כבר תקופה של חודש בערך כי אני מרגיש שהשם שומר עליי כשאני עם הכיפה על הראש, אבל אני מרגיש סוג של בגידה בשם שאני חובש כיפה ולא מקיים את כל המצוות, אני בתהליך ולכן אני יודע שזה יקח זמן עד שאני אגיע לרמה גבוהה יותר מבחינת הדת, אבל עד אשר אני אגיע לשם, אני כן רוצה לחבוש את הכיפה כי אני מרגיש בטוח יותר, השאלה שלי היא האם זאת לא כפירה שאני חובש כיפה אבל מחלל שבת?

בס"ד שלום יקירי, קודם כל – אשרייך. באמת. התהליך שאתה עובר הוא לא מובן מאליו, ובטח שלא "בגידה". התחושה שלך היא לא כפירה, היא פשוט הלב הטהור שלך שמחפש אמת. בעולם היהודי, אנחנו לא עובדים בשיטה של "הכל או כלום". התורה היא סולם, ובסולם עולים שלב אחרי שלב. אם מישהו נמצא בשלב השלישי, זה לא אומר שהוא "בוגד" בשלב העשירי – זה אומר שהוא בדרך למעלה. הנה כמה נקודות למחשבה שיעזרו לך לעשות סדר בלב: 1. הכיפה היא לא "תעודת גמר" רבים חושבים שכיפה היא הצהרה ש"אני צדיק מושלם". אבל האמת היא אחרת: המילה כיפה מזכירה לנו שיש משהו מעלינו. היא סימן ליראת שמיים, לזה שאתה זוכר את השם. כשאתה שם כיפה, אתה אומר: "אני רוצה להיות בקשר עם אלוקים". זה שאתה עדיין לא שומר שבת במלואה לא הופך את הקשר הזה לשקר, אלא לקשר בתהליך בנייה. 2. מצווה גוררת מצווה היהדות עולם שלם. כל מצווה היא עולם ומלואו. כל מצוה שאתה זוכה לעשות זו זכות עצומה ואוצר גדול. התמד להתקדם, כל פעם קבל על עצמך עוד צעד קדימה וצעד בו, ובעזרת ה' תמצא שזכית באוצרות נפלאים. הנחת תפילין? זו מצווה ענקית. שמירת מרחק בין בשר לחלב? זו קדושה. חבישת כיפה? זה כבוד לשמיים. העובדה שאתה עדיין לא מצליח לשמור שבת לא "מבטלת" את התפילין שלך. להפך, הכיפה והתפילין הם הכוח שיעזרו לך, ביום מן הימים, להגיע גם לשבת. 3. "בגידה" או "מאמץ"? בגידה זה כשמישהו עושה הצגה כלפי חוץ כדי לרמות. אתה לא מרמה אף אחד – אתה נלחם! אתה מגיע מסביבה חילונית, וזה קשה בערך כמו ללמוד שפה חדשה מאפס. השם לא מסתכל על מה שחסר לך, הוא מסתכל על המאמץ שאתה משקיע במה שכן יש לך. זכור! "רחמנא ליבא בעי" – הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב. והלב שלך, לפי מה שכתבת, נמצא במקום הנכון. המשך לצעוד קדימה ותזכה להמשיך ולשמח את אבינו שבשמים. מה כדאי לעשות עכשיו? אל תוריד את הכיפה אם היא נותנת לך ביטחון ותחושת הגנה. היא ה"שכפ"ץ" הרוחני שלך. במקום להרגיש רע עם מה שאתה לא עושה, תתמקד בלהוסיף אור קטן בכל פעם. ועצה קטנה. אם שמירת שבת מלאה נראית לך כרגע כמו הר גבוה מדי, אל תנסה לכבוש את כולו בבת אחת. אולי תנסה "קידוש" בערב שבת? או להחליט שאתה לא מעשן/נוגע בטלפון למשך שעה אחת בלבד? צעד ועוד צעד מובילים למקום אחר לגמרי. אשמח לעזור עוד בכל מה שאוכל. בברכה הרב יצחק גרינבלט.