שלום רב, א. האם מותר להתחפש בפורים לשונאי ישראל כגון ערבי מחבל (חמסניק לדוגמא)? ב. האם מותר לאיש להתחפש לאישה או להיפך? ג. ואם זה אסור האם אפשר לפחות להקל בזה לילדים קטנים?

שלום וברכה, א. מותר להתחפש לערבי אך יש להדגיש כי ראוי להימנע מלהתחפש לשונאי כמו מחבלים וכדומה, כיוון שחיבור לדמויות רשע ואכזריות עלול להשחית את הנפש ולפגוע בטהרתה. ב. לגבי תחפושת אישה לאיש ולהיפך, כיוון שמדובר בחשש לאיסור תורה ורבים מגדולי הפוסקים הכריעו לאסור, נכון להחמיר בדבר. ג. מצד חובת החינוך יש להימנע מלהלביש ילדים בבגדי המין השני. אך ודאי שאין למחות בילדים ובודאי בילדים מתחת לגיל שש, שבע. יש לציין שיש צד להקל כאשר מדובר בתחפושת חלקית, כאשר החליפו רק בגד אחד וניכר אם הוא איש או אישה, לכן אין למחות במי שמיקל בדבר. מקורות: מנהג ישראל להתחפש בפורים נועד בראש ובראשונה להרבות שמחה, אך הוא נושא עמו מסר עמוק: בפורים אנו מבקשים להראות כי החיצוניות היא רק מעטפת לפנימיות. כשם שגזירת המן נראתה כטבעית והתהפכה בדרך הטבע ("ונהפוך הוא"), דבר המלמד על ההנהגה האלוקית המסתתרת בתוך הטבע, כך התחפושת מזכירה לנו שהפנימיות היהודית נותרת טהורה ואיתנה תמיד. לצד השמחה, עלינו להיזהר מאיסור תורה חמור (דברים כ"ב ה'): "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה". חז"ל (נזיר נט, א) פירשו שהאיסור כולל לא רק בגדים אלא כל "תיקון" ונוי המייחדים מין אחד לרעהו. וכן פסק הרמב"ם (עבודה זרה י"ב י'): "לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו או שתגלח ראשה כאיש, ולא יעדה איש עדי אשה וכו'". וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' קפ"ב סע' ה'). והוסיף הרמ"א (שם) שאסור ללבוש אפילו בגד אחד של המין השני, גם אם ניכר בבירור אם הלובש הוא איש או אישה. והנה בנוגע להתחפשות לאישה בפורים, מצינו לכאורה מחלוקת בין הפוסקים, הרמ"א (או"ח תרצו, ח) הביא בשם מהר"י מינץ שנהגו להקל משום שאין הכוונה לפריצות אלא לשמחה בעלמא. עם זאת, הרמ"א בדרכי משה סיים להחמיר: "אבל טוב להחמיר ולעבוד את ה´ בשמחה ולהיות גילה ברעדה". ועיין בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ב סי' ת"ק) מדוע סמכו העולם להקהל ולהתיר, וכתב ליישב את דעת המתירים להתחפש בפורים. מנגד הבית חדש (שם סו"ס קפ"ב), חלק בחריפות על דברי מהר"י מינץ, וכתב, שאין ספק שנעלם ממנו מה שכתב בספר יראים, שיש להחמיר גם בשמחת חתן, והוא הדין שיש להחמיר בשמחת פורים. ואין לדמות דין זה למה שכתב הריב"א, שבממון קיימא לן הפקר בית דין הפקר, שהרי כאן מדובר באיסור ואין כח ביד שום בית דין להתיר אפילו איסור של דבריהם משום שמחת פורים. וכן הכרעת רוב ככל האחרונים, ביניהם מרן החיד"א (שיורי ברכה יו"ד קפ"ג ג'), וגם המשנה ברורה (סימן תרצו ס"ק ל) הביא דברי הב"ח שיש לבטל מנהג זה, והוסיף שגם בעל כנסת הגדולה והשל"ה הקדוש, כתבו להזהר מכך. אולם הוסיף בשם הפרי מגדים, שיש להקל אם כל המלבושים של איש רק מלבוש אחד של אשה וניכרים הם אפשר שאין למחות בהם. וכן כתבו עוד פוסקים רבים (ראה שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן נ) וכתבו שיש למחות ביד מי שנוהג כן. בברכת פורים מאיר ושמח,