על השיש במטבח אצלינו נוצרו כתמים שאינם יורדים כתוצאה משימוש בסודה קאוסטית, ניסינו לנקות במשחה וכו וזה לא עזר. ראינו המלצות שאם מורחים על הכתמים שמן זית זה יכול לעמעם את הכתמים, באמת מרחתי מעט שמן זית על כתם מסויים ואכן זה גרם להכהות את הכתם. עלתה לי שאלה אולי אסור להשתמש בשמן זית מצד ביזוי אוכלין. שאלתי בית הוראה מסויים והרב שם אסר להשתמש בכך ואף בשמן זית למאור הוא אסר, וכן ראיתי בפסקי תשובות בסימן קעא אות ה שכיון שבימינו ישנם תחליפים סינטטים, ההיתר להשתמש באוכלין לסיכה על גוף האדם וניקיון בגדים וכדומה לא קיים. שאלות: א: האם אכן זה כך שאסור לי להשתמש בשמן זית במקרה שקרה לנו? בבדיקות שעשיתי בנושא לא מצאתי פיתרון אחר אלא רק להחליף את השיש, וזה עולה הון רב! ב: בדומה לזה חומץ מוריד אבנית והשימוש בו עדיף ע"פ חומרים סינטטים אחרים הן מבחינת עלות הן מבחינת נזק לחפצים והן מבחינת בריאות למשתמשים בו. האם יהיה מותר להשתמש בחומץ לצרכי ניקיון? ג: אם אכן מותר להשתמש באוכלין הנ"ל עבור הדברים שסיפרתי עליהם, האם גם לי יהיה מותר לאחר שהרב בבית ההוראה ששאלתי אסר? לא ציפיתי שהוא יאסור שאלתי רק ליתר ביטחון.(ויותר מזה התקשרתי אליהם שוב כי הייתה לי מוזרה הפסיקה שלהם, ואחד המוצ"ים המשיבים שם אמר לי שהכל מותר אך שאמרתי לו שהרב של בית ההוראה אסר הוא אמר שהוא יבדוק ויחזור אלי בינתיים הוא עדיין לא חזר, זה היה אתמול בערב. מדובר בבית ההוראה של הרב עמרם פריד מבני ברק) אודה על תשובתכם כי זה מאוד חשוב לנו

שלום רב, מחילה על העיכוב במתן תשובה. אפשר להקל בדבר, במקום שיש טירחה יתרה, איבוד זמן והוצאות מרובות. בפרט יש להקל בשמן למאור וכדו' שאינו מיועד למאכל. מקורות: יעויין בס' עץ השדה (סי' י"א סע' א'), חיי אדם (כלל י"א סע ל"ב) והובא במ"ב (סי' ט"ו סק"ג), ושו"ת מהר"י באסן (סי' ק"א), וכן מובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל לגבי זריקת שיירי מזון באולמות וכדו', שהוצאות הטיפול והשמירה עליהם יתרות מהוצאות קניית מאכלים חדשים. וראה כל זה בתוספת מקורות בפסק"ת (סי' קע"א אות ג' ובהערות שם), ולכן כתב שם שיש ללמד זכות בעניין מי שזורק שיירי מזון באופנים הנ"ל, ולכן בנידון שאלתנו, יש להקל כיון שיש בכך טירחה והוצאות, כל שכן שיש להקל בשמן למאור. ברכה והצלחה,