שלום :) יוצא לי להיזכר בחפצים שגנבתי בתור ילד לפני שנים לפני גיל מצוות (כיום כבר בישיבה), או בחפצים שמצאתי ולקחתי למרות שיש סימנים די טובים. איך כדאי לפעול? לנסות ליצור קשר עם מי שלקחתי לו דברים? ספק אם בכלל יזכור... להכריז על אבידה בדיליי של שנים? מרגיש לא ריאלי כל כך... אשמח להסבר האם בכלל צריך לעשות משהו (הרי קטן פטור ממצוות), ומה בכל זאת אפשר לעשות. (למשל ראיתי שאולי יש אפשרות לתת צדקה כשווי הדבר לזכות הבעלים הישן). תודה רבה!

שלום ראשית, יישר כחך על שאתה מתחרט על כך שנהנית מכסף גנוב וברצונך לתקן את מעשיך! הגמרא (בבא קמא פז, א) פוטרת קטן מעונשים על נזקים שגרם משום שאיננו בר דעת ואיננו מצפים ממנו לקחת אחריות על מעשיו. וכן כתב הרמב''ם (הלכות גניבה א, ח): "קטן שגנב... מחזירין דבר הגנוב ממנו, ואם אבדו אינו חייב לשלם... ואפילו לאחר שהגדיל". כלומר אם החפץ הגנוב עדיין קיים חייב הקטן (אף לאחר שהגדיל) להחזירו לבעליו, אם יודע מיהו. ואם החפץ לא קיים אין מחייבים את הקטן, אפילו לאחר שהגדיל, להחזיר את שווי החפץ לנגזל. וכך נפסק בשו''ע (חשן משפט שמט, ג). עם זאת חלק מהפוסקים כתבו שחייב לשלם משום לפנים משורת הדין (ט"ז), ויש שכתבו שאפילו משום לפנים משורת הדין פטור אלא שישלם משום דרכי תשובה וכפרה (עיין רמ"א אורח חיים סוף סימן שמ"ג ובמשנ"ב סק"ט). אמנם ישנם מצבים, שיש לקטן חיוב לשלם מעיקר הדין. בפתחי תשובה (שמט, ב) מובאת תשובת שבות יעקב (ח"א קעז) שכתב שכל מה שכתב השו”ע שפטור זה דווקא כשהקטן איבד את הגניבה אך כשהקטן נהנה מהגניבה, כגון: גנב בקבוק מיץ ושתה אותו, חייב לשלם אף כאשר הגניבה כבר אינה בעין כשגדל. אמנם יש חולקים על חידושו של השבות יעקב (עיין בערך ש"י חו”מ סימן שמ”ט) אך כאמור חיוב מלפנים משורת הדין ומשום תשובה בטח כל שכן ששייך. שיעור הכפרה בזה על פי האחרונים הוא שאם יש לו אפשרות לפייס את הנגזל במחיר מסויים, יצא בזה ידי חובתו, ואם קשה לו לפנות לנגזל מחמת הבושה, יפייס ע”י שליח באופן אנונימי. (התשובה נכתבה על בסיס ליקוט של תשובות מאתר ישיבה) יום טוב