בס"ד ניסתי ללמוד את הלכות השבת אבידה אבל ההלכות הללו עדיין לא מספיק ברורות לי. 1.במקרה שאני נתקל בדבר שספק הונח במקומו ספר נאבד מה עלי לעשות? 2. במקרה שהייתי בנסיעה באוטובוס וראיתי מהחלון אבידה האם עלי לרדת בתחנה הקרובה על מנת לקחת את האבידה ולהחזירה אע"פ שאין אני צריך לרדת בתחנה הקרובה וכן הדבר יעכב אותי בדרכי. 3.האם הכרזה על מציאת האבידה באתר אינטרנט המיועד לכך נחשבת הכרזה כשרה ומספקת? 4.מה עושים שמוצאים אבידה פשוטה ממש ששווה פרוטה. לדוגמא עט במצב מצוין בשווי שקל.או לדוגמא בובת צעצוע קטנה בשווי 5 שקל לדוגמא. זה די פדיחות להרים את הדברים הללו והדומים להם.(את העט פחות מפדח להרים). 5.איך מכריזים על דברים שמצאתי?בבית הכנסת? כמו לפי הדוגמא שמצאתי בובה קטנה אני יכריז בבית הכנסת מצאתי בובה .... לא נראה לי מכובד/נורמלי. 6.אם רוב האנשים לא מקפידים להרים דבר מסויים (לדוגמא עט בשווי שקל) אבל אני כן, אני חייב ללכת לפי רוב האנשים או לפי עצמי? 7.אם אין לי צורך באבידה/אם אני רוצה להשתמש בה כי היא סתם תופסת מקום. אפשר לצלם אותה בשביל לזכור את הסימנים ואז למכור אותה/או לחלופין להשתמש בה ואם יבוא בעליה לתת לו את שוויה במקום? 8.האם מציאת אבדות במקומות ציבוריים (תחנת אוטובוס לדוגמא) והפקדת "אבידות ומציאות" מותרת? כפי הידוע לי האבידה לא מוחזרת על פי ההלכה (לא שואלים סימנים אלא פשוט שואלים את האדם מה שייך לו) 9.בהמשך לשאלה הקודמת, האם אפשר לבקש מהרבנות הראשית וכן מהרבנויות המקומיות שיעשו נוהל "השבת אבידה" במקומות "אבידות ומציאות ציבוריים" כמו לדוגמא תחנת אוטובוס ובעצם יחייבו את אותם המקומות להחזיר אבידות לפי ההלכה - כמו לדוגמא בקשת סימנים וכו’.. וכך כל אותם המקומות (תחנות אוטובוס/רכבת, תחנות משטרה, קניונים וכו וכו) יקיימו את המצווה לפי הלכתה. הרי כמו שברוך ה’ הרבנות הראשית מכתיבה את נוהל עבודות התשתיות בשמיטה ב"ה היא תוכל גם בדבר זה לתת את הדעת. 10.ורעיון כללי שבכל עיר יהיה מקום "אבידות ומציאות עירוני" שאליו יביאו כולם את אשר ימצאו.ובמקום זה יוחזרו האבדות על פי פרטי המצווה. הדבר רעיונית/הלכתית אפשרי בכלל? תודה רבה לך כבוד הרב.

שלום וברכה 1. ספק הינוח , אם מצא במקום המשתמר לא יקח אפילו יש בה סימן ( שו"ע חו"מ רס,ט) מצא במקום שמשתמר קצת (מאחורי גדר) אם יש סימן צריך לקחת ולהכריז ואם אין סימן לא יגע. (יש פוסקים שכתבו שאם יש אומדן דעת שאם אשאיר את החפץ במקום יש יותר סיכוי שהבעלים יחזור לקחת , ואם אקח אגרום להם הפסד אין לקחת כגון חפצים שאינם שווים הרבה שהאדם יחזור למקום בו איבד אך לא יטרח לחפש האם מישהו מכריז על כך.) 2. ראה מהאוטובוס אם אתה בדרך לעבודה ויהיה לך הפסד כספי ודאי שאין חיוב השבה אא"כ ברור שהמאבד יפצה אותך על כך. אם אין לך מזה הפסד ממון, לכאורה חייב. (אך ראיתי בספר השבת אבידה כהלכתה בשם הרב אלישיב שהפסד זמן שצריך לחכות לאוטובוס הבא נחשב כהפסד ממון.) 3. הכרזה באינטרנט כיום זו הכרזה מעולה, אם יש במקום בו מצאת אתר פנימי או תפוצת מיילים צריך להכריז גם שם. 4. מצא בובה, יש כלל שזקן ואינה לפי כבודו פטור. המדד שקבעו בזה חז"ל הוא האם המוצא היה מאבד חפץ זה כיצד היה נוהג, אם בשלו היה מרים חייב. (לגבי בובה נראה שההורים התייאשו כאשר נתנו לילד להסתובב אתה בחוץ ויודעים שאולי הילד יזרוק אותה למקום שהם לא ימצאו) 5. איני רואה בזיון בתליית מודעה בבית הכנסת על כל סוג אבידה, הרי זו המצוה. 6. אם רוב האנשים לא מרימים מסתבר שהבעלים התייאש. 7. לצלם את האבדה ולמכור או להשתמש, אם יש אפשרות לקנות חפץ כזה בקלות ניתן לעשות כן אחרי זמן מה שהכרזת. ויש לשום את שווי החפץ ואם יבואו הבעלים יש לשלם להם. 8. להביא למשטרה, הרב דב ליאור (תשובה באתר) פסק "כן, משום שאתה מביאה את האבידה למי שביכולתו להחזירה לבעלים." והרב אלישיב והרב אויערבך (ספר השבת אבידה כהלכתה) פסקו שאסור להביא למשטרה אא"כ הם מחזירים ע"פ סימנים. רעיונותיך בענין הרבנות והתקנה שבכל אזור יהיה מחסן אבידות הם רעיונות מצוינים וע"ז אנו מתפללים השיבה שופטנו כבראשונה... שבת שלום וחג שמח