חברות והדרכה עם בת

אני בן 16, עד לפני שנה היה לי קשר עם בת בגילי בשלב מסויים הבנו שאנחנו מתקרבים והחלטנו להפסיק לדבר. במשך כל השנה לא דיברנו בכלל אבל המשכתי לחשוב עליה, עכשיו נכנסתי להדרכה(בבני-עקיבא) וגם היא מדריכה. ועכשיו אני צריך לדבר איתה ולראות אותה וזה העלה בי את כל הרגשות מפעם. אמרתי לה שאני עדיין אוהב אותה והיא השיבה לי שהיא הצליחה לעבוד על עצמה חזק ולשכוח אותי, אבל היא לא יוצאת לי מהראש ואני מסתכל עליה. אני גם לא יודע האם המניעים שלי להיכנס להדרכה ולהמשיך בה הם כדי לראות אותה או באמת לעזור אני חושב שזה גם זה וגם זה. האם הרב יכול לתת לי עצה איך להפסיק לחשוב עליה ואולי גם פתרונות מעשיים?(כמו לעזוב את ההדרכה) ביינתים סיכמנו שננסה להתייחס אחד לשני כמו אל שאר צוות ההדרכה (בלי התחמקויות ובלי שיחות נפש)

כיון שהבת אמרה שהיא הצליחה לעבוד על עצמה עליך ללמוד ממנה. אתה הרי מבין שקשר כזה אינו בריא אם כן גם המחשבות עליה אינם רצויות. והדרך להשתחרר ממחשבות כאלה היא למלא את הלב בתוכן חיובי באהבת תורה ומצות בגמילות חסדים, ולא להשאיר מקום פנוי לדברים אחרים. ואם אתה רואה שזה לא עוזר כדאי לעזוב את ההדרכה עד שתרגיש שבאמת היא לא מעסיקה אותך יותר.