לכבוד רבני ופוסקי ההלכה הגאונים שליט"א, שלום רב, הנדון: עדות מציאותית ובירור לעניין מתיקות נרגשת בכמוסות רכות (Softgels) המכילות גליצרין הנני בא בזה להציע בפני כבוד תורתכם בירור מציאותי ועובדתי, הנוגע ישירות להוראת הלכה למעשה בעניין צריכת כמוסות רכות של תוספי תזונה וויטמינים (כדוגמת ויטמין E וויטמין D). ידוע כי ישנם מורי הוראה שהורו להקל בבליעת כמוסות אלו – אף ללא אישור כשרות מוסמך, ובמקום שבו קיים חשש סביר כי חומר ה"גליצרול" (גליצרין) שבמעטפת הופק משומן בעלי חיים טמאים או נבלות. הקולא התבססה לא פעם על הנימוק שהכמוסה נבלעת כמות שהיא, אין בה כל טעם נרגש, ועל כן אין בה משום "נותן טעם לשבח" או הנאת הגרון. ברם, מתוך בחינת המציאות החושית בפועל, ברצוני להעיד ולהאיר את תשומת הלב לנתונים הבאים, המשנים את תמונת המצב ההלכתית: עדות החוש הלכה למעשה: בבדיקה מציאותית שערכתי בעצמי בכמוסות רכות של ויטמין D הנושאות הכשר מוסמך (והמכילות גליצרול במעטפת), ניכרת באופן ברור ומובהק מתיקות נרגשת בחיך בעת הכנסת הכמוסה לחלל הפה, עוד בטרם בליעתה. הזמנה לבדיקת הפוסקים: הואיל וידוע הכלל כי "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" (וחיכו טועם), הרי שביד כל רב ומורה הוראה לבדוק זאת על נקלה בעצמו. הדרך הפשוטה ביותר היא לקחת כמוסת ויטמין D או E בעלת הכשר למהדרין המכילה גליצרול, להניחה בפה, ולהיווכח באופן אישי ומידי במתיקות המורגשת. הסיבה הפיזית למתיקות: הגליצרול הוא חומר מתוק מעצם טבעו (כ-70% ממתיקות של סוכר). התחושה בפה נובעת מכך שתהליך הגימור של הכמוסות במפעל מותיר פעמים רבות שאריות מיקרוסקופיות של גליצרול על דופנה החיצוני. בנוסף, הגליצרול הוא חומר סופח לחות, ועל כן מגע קל ביותר עם הלחות הטבעית בפה מספיק כדי לשחרר את הטעם המתוק אל קולטני הטעם בלשון. המסקנה העולה: לאור המציאות המתוארת, בה החוש מעיד (וניתן לבדיקה פשוטה ומידית) כי ישנה מתיקות נרגשת בחיך בעת נטילת הכמוסה, נראה בעליל כי נשמט היסוד להתיר את צריכתה מטעם "אין בה טעם". משהוכח כי יש בה נתינת טעם לשבח, הרי שאם מקורו של הגליצרול הוא משומן מן החי (חשש המצוי מאוד בתעשייה ללא השגחה), יש בנטילתו משום מכשול באיסור חמור. הנני מציע דברים אלו לעיונכם, למען העמדת הדברים על דיוקם המציאותי, בתקווה שיהיו לתועלת בבירור פסיקת ההלכה ובהסרת מכשול מרבים. בכבוד רב ובהערכה רבה, יוסף מנחם

ב"ה שלו-ם וברכה ישר כוח על המידע. לדעתי תוספי מזון וויטמינים וכו'' צריכים כשרות כמו לאוכל אלא אם כן רופא רגיל טוען שקיים חיוב לקחת אותם. לעומת זאת תרופות מרשם אין לתת להם כשרות מחשש שחולים לא ייקחו אותם כאשר אין להן כשרות. הכשרות לפסח היא רק לגבי שאין חמץ ולא שהתרופה כשרה. לצערנו יש שנותנים כשרות אף מהדרין לתוספי מזון בלי שבכלל נבדקו היות שבולעים אותם. אף כאשר אין טעם לקפסולה אין להתיר כאשר קיים חשש כשרות אף רק בחומר הפעיל הפנימי אלא אם כן אין תחליף כשר ורופא טוען שחייבים לקחת ומוכח שזה עוזר. התנאים הנ"ל לרוב לא קיימים בתוספי מזון. בברכה הרב חגי פינחס בר גיורא