כבוד הרב שלום, לפני כשבעה חודשים נפרדתי מבחור. אציין שנפגשנו בטיול כלשהו, ויצאנו לפגישה ראשונה ביחד כמה ימים אחרי, אבל לאחר מכן הוא נשלח למילואים ולא יכלנו להיפגש תקופה ארוכה דיברנו בהודעות, אבל זה ממש לא מה שחיפשתי. אני מחפשת קשר רציני, שיוביל לחתונה ועם המילואים שלו והמרחק הפיזי בין מיקום המגורים שלנו פשוט לא איפשר לנו להיפגש עד שדיברנו על זה והחלטנו לא להמשיך בקשר כי הוא לא רצה "למרוח" אותי עד שהוא יצא ממילואים ונוכל להיפגש. מאז אני מנסה לפתוח את הראש להזדמנויות אחרות, אבל רק המחשבה על להיפגש עם אדם שהוא לא הוא עושה לי רע. אני לא מצליחה להספיק לחשוב עליו, ובכל פעם שני מצליחה לא לחשוב עליו יותר מידי במהלך תקופה מסויימת, פתאום מגיע מישהו או משהו שגורם לזכרונות שלו להציף אותי שוב. אני כבר לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני יודעת שאם אני אפגש עם מישהו אחר אני רק אשווה אותו אליו, אני גם מאוד מפחדת שמה שקרה עם אותו בחור יקרא שוב. אולי עשיתי טעות כשנפרדתי ממנו? האם יכול להיות שפספסתי את הזיווג שלי? האם יש משהו שאפשר לעשות כדי להשתחרר מההרגשה הזאת?

שלום רב אם את יכולה להחזיר את הקשר שאת מתגעגעת אליו כדאי לעשות זאת למרות הקושי המציאותי. מלואים זה לא סיבה לנתק קשר. אולם אם הוא לא רוצה אז תנסי לזרום ולהמשיך להפגש ובעז"ה יבוא מישהו שתרצי בו והוא ישכיח לך את המתיקות של הקשר הראשון. בהצלחה