לכבוד הרב נתקלתי בדברי רש"י על תנועת השמש סביב כדור הארץ וגם בדברי שלמה המלך: דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. ידוע בימינו לפי הפיסיקה הניוטונית חישובים וצילומים שהדבר אינו כך.

שלום וברכה, ביאר הרבי מלובביץ זצ"ל שאין קושיא כלל. לפי תורת היחסות של איינשטיין (המקובלת על כל אנשי המדע) אי אפשר לקבוע מי הנמצא במצב של מנוחה, ומי המתנענע (ראה הרחבה למטה). ועל פי זה מובן, שכל המקראות המדברים אודות הליכת השמש מסביב לארץ כו' - יש ללמדם כפשוטו ואין על זה כל קושיא. בכל מקרה, את הפסוקים האלה אפשר להבין כמשל, או כתיאור לפי מה שנראה לבני אדם, ואין כוונת הפסוקים בהכרח לדבר על המציאות האמיתית (עי' בדברי הרב שלמה אבינר למטה בהרחבה). הרחבה: הנה ליקוט מדברי הרבי מלובביץ בעניין זה: סיבוב הארץ והשמש שאלה: על פי תורה השמש סובב את כדור הארץ, ואילו חכמי התכונה קבעו שהארץ סובב את השמש. תשובה: בעשיריות השנים האחרונות, החליטו כל אנשי המדע העוסקים בשטח זה, אשר אין כל החלטה בדבר, מי מהשמש והארץ עומד במקומו והשני מקיפו. ולא עוד, אלא שהחליטו על יסוד כמה שיקולים מדעיים, שלעולם לא יוכל המדע להביא ראיה והוכחה בזה. כל איש ביכולתו לאחוז באיזו שיטה שירצה, או שהארץ עומדת והשמש סובבת אותה, או להיפך, או ששניהם סובבים אחד את השני. וכידוע כל זה לאלו המתעסקים בהתפתחות המדעים בתקופתנו, מיוחסת על שיטת היחסיות... ועל פי זה מובן, שכל המקראות המדברים אודות הליכת השמש מסביב לארץ כו' - יש ללמדם כפשוטו ואין על זה כל קושיא. (ממכתב אייר תשי"ט - לקו"ש י עמ' 181) * * * ישנם פסוקים רבים בתנ"ך וכן הרבה מאמרי חז"ל הקובעים שהשמש סובב את הארץ. לפני המאה החמש עשרה היה דבר זה מקובל בכל העולם, עד שבמאה החמש עשרה קם קופרניקוס (שאגב היה כומר ואם כן היה מאמין) וקבע על בסיס נסיונות ומימצאים אסטרונומיים שהנחה זו בטעות יסודה; הציר המרכזי של מערכת השמש הוא השמש, וכל כוכבי הלכת, וכן כדור הארץ, סובבים אותו. במשך המאות השבע עשרה והשמונה עשרה והתשע עשרה נכתבו ספריות גדולות של חומר אפולוגטי כדי להסביר את ה"קונפליקט" הזה בין התורה לבין המדע. ההסברים שהוצעו היו, בדרך כלל, שאין לפרש את המקראות כפשוטם. אולם בשנת 1905 גילה המדען הנודע איינשטיין תאוריה חדשה ששמה קץ לויכוח. לפי תורת היחסות שלו (המקובלת על כל אנשי המדע) לעולם לא יוכל המדע להביא ראיה והוכחה בענין זה. התברר שה"קונפליקט" בן שלש מאות השנים בין התורה לבין המדע לא היה ולא נברא, ושוב ניתן לפרש את המקראות כפשוטם... (מ"יחידות" עם קבוצת סטודנטים - נדפס ברעיון השבוע ד עמ' 23. תרגום מאנגלית) * * * אחד מהיסודות בשיטת היחסיות שנתקבל על דעת כל המדענים בעשיריות השנים האחרונות, הוא: שבנוגע ל"סיסטמה" (= מערכת שטתית) של שני גרמים הנמצאים בתנועה יחסית אחד לשני, אי אפשר לקבוע מי הנמצא במצב של מנוחה, ומי המתנענע, ולא מפני החסרון בידיעתנו עתה, כי אם מפני "טבע" הענינים. זאת אומרת שבנוגע לשאלה האמורה וכיוצא בזה, אין למדע כל עמדה, ואדרבא – שולל הוא מענה ברור בהאמור. ועוד יותר - באם תמצאנה קושיות על סברא אחת, יש דוגמתן גם בנוגע לסברא השניה, וכמבואר בשיטת היחסיות בארוכה. מהאמור מובן, שבאם יבוא מי שהוא ויאמר שמאיזה טעם שיהיה, בוחר לקבוע שגרם פלוני עומד והשני סובב סביבו, אי אפשר מנקודת המדע- שתמצא על זה איזה סתירה. דרך אגב - גם לפני קום השיטה האמורה לא היתה שלילה מוחלטת של שיטת פטולמיס (שהארץ לעולם עומדת והשמש סובב סביבה), כי אם הצהרה ומסקנא שמספר הקושיות על שיטה זו גדול יותר מאשר על השיטה שעל שם קופרניק, אבל גם על שיטת קופרניק הקשו כמה "קושיות" ואי הבנות... (ממכתב אלול תשכ"ז - לקו"ש י עמ' 181). עד כאן מדברי הרבי מלובביץ. לרב שלמה אבינר מהלך אחר. הנה קטעים מתוך ראיון שערך תלמידו הרב מרדכי ציון: ש: קראתי אגרת של הרבי מלובביץ האחרון לג"ר יצחק אייזיק הרצוג, בה הוא טוען שכדור הארץ הוא מרכז היקום והשמש סובבת סביבו, כמו שכתוב "וזרח השמש ובא השמש" (קהלת א ה) וכן "מוציא חמה ממקומה" (ברכת יוצר אור של שבת) ולא כפי המדע (אגרות קודש ז עמ' קלג)... ת: את הפסוקים האלה אפשר להבין כמשל, או כתיאור מה שאסטרונומים מכנים "התנועה הנראית של השמש".... ש: איך גדולי ישראל התייחסו לתגלית של גליליאו? ת: ליתר דיוק, קודם של קופרניקוס. על פי רוב הם לא עסקו בזה. וראה בספרו של הרב אנדרה נהר "דוד גנז וזמנו". כידוע רבי דוד גנז היה תלמידו של המהר"ל וגם של האסטרונום טיכו בראהה. המהר"ל בעצמו כותב בהערכה על קופניקוס בנתיב התורה (נתיבות עולם, נתיב התורה פרק יד). ש: למה חכמינו לא התעניינו בזה? ת: זאת מסביר המהר"ל באותו פרק. כל הכבוד למדע, ויש אפילו ברכה כאשר רואים איש מדע, אך התורה אינה ספר מדע. המהר"ל מסביר שעניינו של המדע הוא מה יש בעולם ועניינה של התורה הוא מה צריך להיות בעולם (שם). בין שכדור הארץ מסתובב בין השמש מסתובבת, נשארות אותן מצוות.