שלום :) תודה רבה על המענה המפורט. אוכל לדעת איך כיום אפשר ללכת עם "כיסוי ראש מדרבנן " כפי שהסברת "אך מהתורה החיוב הוא רק כיסוי השיער ברשת ולא כיסוי ראש מלא" האם הכוונה שאפשר לשים כמו מטפחת בנדנה ? אשמח לדוגמאות תודה

שלום וברכה, חושבני שיש שתי אפשרויות מדוע את מעוניינת לכסות בכיסוי ראש המספיק מהתורה, ולא כיסוי ראש מלא הנצרך מדרבי חכמים. אם הסיבה לכך היא כי את רוצה לקיים רק את מצוות התורה ולא משוכנעת שצריך להחמיר כדברי חכמים – זו טעות חמורה בהשקפה ונחשב כפירה בתורה (כפי שכתבתי בתשובה הקודמת). במקרה זה את צריכה לברר יותר את הנושא מבחינה אמונית. אך אם את מקבלת את דברי חכמים אלא שאת מתחזקת במצוות, ואת לא רואה את עצמך כעת מכסה את שערך בכיסוי מלא, ומצד שני את לא רוצה לוותר על המצווה לגמרי אלא לקיים את המצווה הנצרכת מהתורה, ובע"ה בהמשך תוכלי לקיים את המצווה באופן מלא - אז יש לכך מקום. מהתורה החיוב היא 'קלתה' שהיא רשת שרואים קצת את השיער דרך הנקבים של הרשת. יש פוסקים שהסבירו שגדר החיוב מהתורה 'קלתה' - הוא כיסוי רוב שיער הראש (תשורת שי, דובב מישרים). ויש שהסבירו שמהתורה אסור לגלות אפילו פחות מרוב השיער (חזון איש). ויש שהסבירו שמהתורה מספיק אפילו פחות מרוב (חתם סופר בהבנת תרומת הדשן). לכן אם את לא מסוגלת כעת לכסות את כל השיער את יכולה לעלות בהדרגה, כיסוי מעט, כיסוי רוב השיער, כיסוי כל השיער חוץ מ4 ס"מ, (ואפשר אף יותר), והבא ליטהר מסייעין אותו. הרחבה: בגמרא מבואר שמהתורה מספיק 'קלתה'. זה לשון הגמרא (כתובות עב): "ראשה פרוע דאורייתא היא! דכתיב: ופרע את ראש האשה, ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש! דאורייתא - קלתה שפיר דמי, דת יהודית - אפילו קלתה נמי אסור". בשיטה מקובצת הביא בשם רש"י (במהדורא קמא) לבאר את המשמעות של קלתה: "קלתה סל שמנחת את פלכה בו ומניחתו על ראשה כשהיא פרועת ראש...דאי אפשר שלא יראו שערותיה בין הנסרים". וכעין זה ביאר בתרומת הדשן (סימן י): "דמדאורייתא בקלתה על ראשה שריא, ואפילו ברה"ר, ומחצר לחצר דרך מבוי, ואפי' משום דת יהודית לית לה בה. הא קמן, דאפי' סל, דאינו דומה כלל לכיסוי הבגד, שהרי הוא חלול בכמה מקומות, לפי שאינן קלועין יפה". ובשו"ת חתם סופר (ח"ו ליקוטים סימן ב) הבין שב'קלתה' יש בנקבים גדולים שהפרוץ מרובה על העומד ונחשב כולו עומד. [ובספר לבושה של תורה (ח"א עמ' רנו) העיר כמה הערות ופקפוקים על דברי החתם סופר ובין השאר שסותר את עצמו בזה, וכתב שלבו מהסס אם תשובה זו יצאה מתחת ידי החתם סופר]. ויש פוסקים שהבינו שקלתה מכסה את רוב השיער (עי' תשורת שי סי' נא, ודובב מישרים ח"א קכד). וראה מה שכתב על כך בשו"ת להורות נתן (ח"ה 'מבעד לצמתך' פ"ג אות ו) וסיים: "ומעתה נתברר שאין שום ראיה להוכיח דאין איסור תורה כשמגלה רק קצת משערה. [וכעת ראיתי בס' ההלכה במשפחה להגר"מ שטרנבוך שליט"א (עמוד ס"ז) שמביא מה ששמע מפי החזון איש ז"ל, דבפריעת ראש באשה אף במקצת אסור מן התורה]" עכ"ל הלהורות נתן. פירוש מחודש מצינו בשבות יעקב (ח"א סי' קג) שפירש (לא כרש"י והרמב"ם) שאסור לבנות ישראל לילך פריעת ראש בשוק היינו ששערותיה סתורות ומפורעות ולא קלועות, אבל מהתורה מספיק קלתה, פירוש מלשון קליעת שער, כלומר ששערה אסוף. ובשרידי אש (ח"א סי' עח) כתב: "שפירוש בעל שבות יעקב אינו מכוון אל האמת, וצדקו בזה פירושי רש"י ורמב"ם", ע"ש. וראה בשו"ת באהלה של תורה (ח"ו סי' לד). ובשו"ת שיח נחום לג"ר נחום אליעזר רבינוביץ (סימן קה) כתב להקל מעיקר הדין גם מדרבנן לכסות את רוב השיער, ויכולה להוציא מה שמקובל בחברה שאליה היא משתייכת: "אם מקצת מן השיער יוצא מחוץ לכיסוי גם זה בסדר, כי כך כתוב בשיר השירים (ד, א): "עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים' (צמה בלשון המקרא = צעיף, ראה רש"י שם). וראה טור או"ח סימן עה ובב"י שם מביא את הרשב"א בשם הראב"ד: "פניה וידיה ורגליה... ושערה מחוץ לצמתה שאינה מתכסה אין חוששין להן"... לסיכום: מעיקר הדין צריך לכסות את רוב שיער הראש, אבל מותר להוציא קצת שיער, ולאו דווקא שיעור מסוים אלא כפי הנהוג בחברה של שומרי תורה ומצוות אליה היא משתייכת".עכ"ל השיח נחום. וצ"ע שהבין שמעיקר הדין די ברוב הכיסוי ראש גם מהחיוב מדרבנן, ובכל הפוסקים לא הקלו עד כדי כך, אלא ביארו שכוונת הרשב"א והרמ"א להקל בשיער מועט מאד, וכדברי המשנה ברורה (עה יד): "ואותו מעט שא"א לצמצם ויוצא מהצמת ע"ז מקיל הרשב"א". והגר"מ פיינשטיין והגר"ע יוסף התירו להוציא 2 אצבעות (4 ס"מ), כפי שהרחבתי כאן: ו https://www.yeshiva.org.il/ask/134290.