שאל את הרב
קטגוריה משנית
  • הלכה
  • תפילה ובית כנסת
  • זמני התפילה והיום
undefined
שאלה
היי הייתי רוצה לדעת מה הכוכב ששלט בשעת הלידה שלי כדי שאוכל להכיר טוב יותר את הכלים שניתנו לי בעולם הזה כשמודעים למשהו - הבחירה כבר בידיים שלנו. אשמח לדעת מהן השעות הזמניות? ולמה מחשבים אותם? האם עליי לבדוק את השפעת הכוכב לפי השעות הזמניות או לקחת את כמות השעות ביום (24) לחלק בכמות הכוכבים (7) ולבדוק על פי הסדר של חנכ"ל שצ"מ מהו הכוכב השולט?
תשובה
שלום וברכה! צר לי לומר שהשאלה מבוססת על חוסר ידיעה. 1. השעות הזמניות הן חלוקה של הזמן מהזריחה עד השקיעה (ולדעה אחרת: מעלות השחר ועד צאת הכוכבים) לשתים עשרה שעות. בתקופת אמצע האביב ואמצע הסתיו כל שעה משעות היום והלילה היא כ- 60 דקות בערך. בשיא הקיץ כל שעה ביום נמשכת כ- 70 דקות, וכל שעה בלילה כ- 50 דקות, ובשיא החורף - להיפך. למה זה חשוב? כי חלק מההלכות נקבעו לפי השעון הזה. לדוגמה: זמן קריאת שמע ביום הוא עד סוף השעה השלישית, רבע מאורך היום. זמן אכילת חמץ בערב פסח הוא עד סוף השעה הרביעית, שליש היום. זמן אכילת קרבן פסח הוא עד חצות הלילה, אמצע הזמן שבין השקיעה לזריחה. 2. לשאלתך על השפעת המזל, אני מסתייג מהמשפט שכתבת: "הייתי רוצה לדעת מה הכוכב ששלט בשעת הלידה שלי כדי שאוכל להכיר טוב יותר את הכלים שניתנו לי בעולם הזה. כשמודעים למשהו - הבחירה כבר בידיים שלנו". אין בסיס מוצק להנחה שהכוכב ששלט בשעת הלידה משפיע על הכלים שניתנו לך. וגם לא נכון שזה מאפשר את הבחירה; אדרבה, זה כובל אותה. אם אדם מזהה שיש לו נטייה וכישורים לעיסוק מסוים - זוהי ההוכחה הטובה ביותר לכלים שהוא קיבל, והידיעה על השפעתו של כוכב כלשהו עלולה רק להקשות על המימוש העצמי המדויק. ההתחשבות בענייני השפעת הכוכבים גובלת באיסור "לא תעוננו". כתב על כך בהרחבה בפירוש 'תפארת ישראל' (קידושין פרק ד בועז אות א): "ולפי דעת זו, כל מקריותינו תולים בכוכבים ובמעמדם... וגם כל התחלת מלאכה ועסק, היצלח או לא, רצו בעלי דעת זו לתלות בבלויי סחבות אלה. וכל זה הבל תעתועים אין בו ממש כלל... וקרא צווח 'לא תעוננו... תמים תהיה עם ה' אלוקיך'. והן אמת שכבר נראה לפי השקפה הראשונה שקצת דברי חז"ל נוטים לדעת זה... וזה הכריע לב כמה גדולי ישראל תופסי התורה לחשוב הדברים כפשוטן. אבל חס וחלילה שנתפוס דברי רבותינו בזה כפשוטן, דאחר אשר קדשנו הקדוש ברוך הוא במצותיו וצונו 'לא תעוננו' לומר: עונה זו יפה לזה, ועונה זו יפה לזו ורעה לזו [סנהדרין ס"ה א'], על כרחך שאין אנו תלויין לא בזמן ולא בכוכב ולא בשום דבר, רק ברצון אבינו שבשמים לבדו". גם אם היו מחכמי ישראל שהאמינו באסטרולוגיה וסברו שיש לכוכבי הלכת השפעה ממשית על ניהול החיים בכדור הארץ, עלינו להניח שהם סברו כך לתומם כי זו הייתה השקפה מדעית מקובלת בזמנם. היה מקובל לחשוב שתנועת הכוכבים מלמדת על חכמה ורצון. ברוך ה' רבתה הדעה בעולם, ואנחנו יודעים יותר על כוחות הפיזיקה שלפיהם הכוכבים נעים והחומרים שמהם הם עשויים, ואין שום צורך להזדקק לתיאוריות שעבר זמנן ולייחס לשבתאי או צדק השפעה על אופי האדם בכדור הארץ. 3. בכל אופן, אם ננסח את השאלה באופן היסטורי, מה חשבו על כך אי פעם, אז התשובה מורכבת. לפי הדעה הנפוצה בימי קדם שיש לשבעת כוכבי הלכת השפעה מסוימת על כדור הארץ, כל אחד בשעה אחרת, זה נקבע לפי השעות הזמניות (ראו למשל רש"י שבת קכט ע"ב ד"ה דקיימא). לכן לכל כוכב יש יום מסוים בשבוע שבו הוא שולט יותר, כי הוא בתחילת אותה יממה (מה שלא היה מתאים אילו היה מדובר בשעות קבועות של 60 דקות). הנושא מורכב קצת יותר מאשר לאתר את שעת הלידה, כי יוחסה לכוכבים השפעה כפולה: גם השפעה על השעה המסוימת של כל אחד בתורו, וגם השפעה חזקה יותר של הכוכב הפותח את שעות היום/לילה על כל אותו יום (אבן עזרא, שמות כ,יד; שו"ת חתם סופר, קובץ תשובות ח,כו).
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
שאלות פופולריות
שאלות פופולריות
שאלות חדשות
שאלות חדשות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il