אני אומר כל יום מלבד שבת וחג בשמונה עשרה תפילה אישית. אם אני אומר אותה בברכת ’שומע תפילה’ אז הרבה מאוד פעמים אני מפסיד קדושה. בזמן האחרון התחלתי להגיד את התפילה האישית לפני ’עושה שלום’ כדי שאם החזן יתחיל חזרת הש"ץ אני יסיים את התפילה ולא יגיד תפילה אישית אבל אני יגיד קדושה. השאלה היא מה יותר חשוב - קדושה או תפילה אישית? והאם מותר להגיד קדושה אחרי ברכת השלום לפני סוף התפילה? ומתי כדאי להגיד את התפילה האישית - ב’שומע תפילה’ כשזה על חשבון קדושה או לפני ’עושה שלום’?

מי ששומע קדושה באמצע התפילה שותק ועוקב אחרי החזן ואף מתרומם בקדוש קדוש. המשך בהוספותיך בשומע תפילה ונהג בקדושה כנ"ל. אחרי ברכת השלום אמור יהיו לרצון ותוכל לענות על הקדושה.