שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • יום החתונה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום האם ניתן לערוך 7 ברכות בסעודה מפסקת ערב יום כיפור?
תשובה
שלום וברכה, מזל טוב! מותר לעשות סעודת שבע ברכות בסעודה מפסקת ערב יום כיפור. אך צריך לשים לב שבערב יום כיפור אוכלים מאכלים קלים להתעכל, כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל (שולחן ערוך תרח ד). למעשה בסעודה המפסקת ערב כיפור אין לאכול מאכלי חלב חמים (רמ"א תרח ד ומ"ב שם), גם נוהגים שלא לאכול בשר בהמה אלא עוף (מ"ב ס"ק טז).וכן אין להשתכר (מ"ב ס"ק יח). גם כתבו כמה פוסקים שלא אוכלים דגים בסעודה מפסקת (קיצור שולחן ערוך קלא יב, בן איש חי כמובא בכף החיים תרד ג). ויש שכתבו שנוהגים לאכול דגים בסעודה המפסקת (ארחות רבינו, ראה פסקי תשובות תרח ד). הרחבה: היה מקום לומר שערב יום כיפור בזמן סעודה המפסקת הוא זמן שלא כל כך מתאים לסעודת שבע ברכות שהרי זה זמן של תשובה וחשבון נפש. וכתב השולחן ערוך (תרז ד) שלאחר מנחה לפני הסעודה נוהגים ללקות כדי לתת לב לשוב מהעבירות שלנו. (אם כי בארץ ישראל לא נוהגים במנהג זה - הגרח"ק כמובא בספר כל משאלותיך). מאידך מצינו שערב יום כיפור הוא קצת יום טוב ולא נופלים אפיים (שו"ע תרד ב). גם האכילה בערב כיפור הוא סעודת יום טוב. אם כי תלוי בטעמים של האכילה בערב יום כיפור. ז"ל רבינו יונה (שער ד ח-ט): "ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל הקובע סעודה בערב יוה"כ כאלו נצטוה להתענות תשיעי ועשירי והתענה בהם. כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו. ותהיה לו לעדה. על דאגתו. לאשמתו. ויגונותיו. לעונותיו. והשנית - כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים סעודה לשמחת המצוה. כי יגדל וישגא מאוד שכר השמחה על המצות. כמו שנאמר (ד"ה א כט) ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך. ונאמר (דברים כח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב. ומפני שהצום ביום הכיפורים, נתחייבו לקבוע הסעודה על שמחת המצוה בערב יוה"כ. עכ"ל. וז"ל ערוך השולחן (תרד ד): "הרי שהתענית שאחר העונג קשה יותר על האדם. וכיון שבערב יום הכיפורים מצוה לאכול ולשתות ולהתענג – ממילא דצער התענית קשה יותר. ולכן הוה כאלו התענו תשיעי ועשירי". עכ"ל. ואכמ"ל. יצוין שבמשנה (תענית כו:) מובא שהיו עוסקים בשידוכים ביום כיפור: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין..". וברסיסי לילה (אות נד) לרבי צדוק הכהן מלובלין כתב: "ועל כן אז היו בנות ישראל חולות ואומרות בחור שא עיניך וכו' שזה נראה כפריצות גדולה ואיך לא מיחו בהם חכמים ואדרבה סיפרו לשבח ולמנהג הגון בישראל. אבל באמת אז ביום הכפורים היו הכל מרגישים בעצם לב בשר בענין שהיה ניכר לכל שאין בדבר זה שום פריצות כלל", ע"ש עוד. כתיבה וחתימה טובה ומזל טוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il