אני מתרים לארגון "המקום" שמותר לתרום לו מכספי מעשרות על כל 8 שקלים שאני מתרים אני מקבל נקודה עם הנקודות אפשר להרוויח דברים לדוגמה ספרים, בוקסה, מכונת וופל בלגי וכדומה האם מותר לי לתרום לשם את המעשרות שלי למרות שאני מקבל משם דברים?

תשובה בקצרה – מותר לתרום לאירגון חסד וכדומה אף שהוא נותן לך תמורה, או מתנות עבור התרומה שלך . מכיון שאין מטרת התרומה בשביל לקבל את המתנות, שהרי בד"כ יותר שווה לקנות את המתנות שנותנים לך מאשר לתרום אם רוצים רק את המתנה , ולכן וודאי שהמטרה היא התרומה ויש תמריץ לתרום יותר , ולכן וודאי שניתן לתרום מכספי מעשר. תשובה בהרחבה א. גדרי החיוב במעשר כספים בתוספות תענית (ט' ע"א) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, איתא בספרי, אין לי אלא תבואה, פרקמטיא וכל שאר רווחים מנין, תלמוד לומר את כל תבואת זרעך. כלומר, שמייתור הלשון בתיבת כל, אנו למדים לרבות פרקמטיא ושאר רווחים. נחלקו הפוסקים האם חיוב מעשר כספים חובה גמורה מן הדין או לאו :(ע"פ יחווה דעת ג, עו) השלחן ערוך ביורה דעה (סימן רמ"ט סעיף א): ושיעור נתינת צדקה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים, ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו למצוה מן המובחר, ואחד מעשרה היא מדה בינונית, פחות מכאן עין רעה. וחומש זה שאמרנו, שנה ראשונה מן הקרן, מכאן ואילך חומש ממה שמרויח בכל שנה. ולעולם לא ימנע אדם עצמו מלתת שלישית השקל לשנה, וכל הנותן פחות מזה לא קיים מצות צדקה. דעה א': אינו חובה מן הדין אלא מנהג (הב"ח וסיעתו) שיטת הב"ח (יו"ד ס' קלא) והפני יהושע (שו"ת ,סימן ב'): מעשר כספים אינו חובה לא מדאורייתא ולא מדרבנן. הגדרת הדין: מעשר כספים אינו אלא הידור מצווה של צדקה (כמו אתרוג גדול). לכן, אדם שאין לו ,פרנסתו קודם לכל אדם ואינו חייב להפריש מעשר (בניגוד למעשר עני שגובים אותו גם מעני). המנהג הרווח ברוב המקומות הוא להקל בזה. וביארו את שיטתם (חוו"י ,ב"מ): 1.דין מעשר כספים נאמר בדברי הגדה, ואין למדים הלכה מן ההגדות. 2.גדולי הפוסקים הראשונים (ובראשם הרמב"ם) השמיטו את חובת מעשר הכספים בזמן הזה, והדגישו שרק "שלישית השקל" היא חובה גמורה שמעכבת את מצוות צדקה. 3. מעשר עני מן התורה נוהג רק בשנים מסוימות (שלישית ושישית), ולא ייתכן שמעשר כספים יהיה חמור ממנו ויחייב תמיד. דעה ב': חיוב גמור (הט"ז וסיעתו) שיטת הט"ז(שם,ס"ק לב), שער אפרים : תמהו על הב"ח, שהרי מהשולחן ערוך משמע שזהו חיוב גמור. לכל הפחות יש למעשר כספים "אסמכתא" מהספרי וממדרש תנחומא, ולכן הוא חיוב מדרבנן. החיד"א מיישב את המנהג להקל: רוב העולם מוציא ממילא למעלה משיעור מעשר על מזונות בניו ובנותיו, לימודם וקרוביו העניים (שנחשבים צדקה), ולכן לא דקדקו להפריש בנפרד. חובת ההפרשה המדוקדקת נאמרה בעיקר לעשירים וסוחרים. ב. קניית כרטיסי הגרלה מכספי מעשר הפוסקים דנו בדורות האחרונים בדין קניית כרטיסי הגרלה ממוסדות חסד מכספי מעשר: בשו"ת אגרות משה (אג"מ ד, עו אות ב') דן האם אפשר לקנות מותר לקנות כרטיס הגרלה של מוסד צדקה מכספי מעשר, ופסק לדינא שאם מס' הכרטיסים שמגרילים הוא קצוב , מי שמחזיק בכרטיס כזה יש לו שווי ממוני , כיוון שיש לו הסתברות מסויימת של זכיה. וכיוון שיש אנשים שקונים זאת למטרת ריווח אסור לקנותו מכספי צדקה. אך שאין הגבלה לכרטיסים מותר שאין להם שווי בשוק והכל נעשה בשביל תמיכה במוסד. לעומת זאת בשו"ת שבט הלוי (ט,) פסק שמותר לכתחילה לקנות כרטיסי הגרלה של מוסדות חסד ממעשר כספים , ואין בצדקה זו איסור שאין "משתכרין בשל עניים" , מכיוון שכל הכסף ניתן לעניין והקונה רק מקבל סיכוי לזכות בהגרלה. ובנוסף עיקר הסיבה שעושים זאת מכיוון שכך יש יותר תרומות לצדקה , וזה ככלי גיוס לצורך המוסד. וכן בשו"ת תשובות והנהגות (ג, רפט) מותר לתת צדקה למקום של חסד שנותן כרטיסי הגרלה לתורמים מכיוון שהגבאי צדקה פועלים לטובת המוסד חסד , והזכיה מוגדרת כמתנה גמורה שנותנים כדי לעודד עוד אנשים שיתרמו , אך מסייג שלא יתן את כל מעשרותיו רק למוסדות שנותנים תמורה , וכן אין לשנות מדיני קדימה בדין צדקה (שת"ח קודם , או עניי עירך) ולפי"ז בנידון השאלה שתורם לאירגון חסד או כל מקום שאפשר לתרום לו מכספי מעשרות , והוא מקבל מכך תמורה , על כל כמה תרומות שהוא תורם. יכול בוודאי לתרום שעל דעת כן יש רשות לגבאי הצדקה לעשות בחלק מכספי הצדקה, בשביל לגרום לעוד תרומות. ואף לדעת האג"מ יהיה מותר כיוון שהוא מקבל תמורה מהגבאי צדקה , אך לא נחשב שהוא קונה חפצים וכדומה ומתנות , שהרי אם היה רוצה לקנות לא היה תורם להם , ומוכח שרוצה בתרומה והמתנה שהוא מקבל זה עידוד לתרומות נוספות . אא"כ הוא תורם רק מחמת שהוא רוצה לקבל את התמורה שנותנים לו ובלעדי כן לא היה תורם , אז אין לתרום מכספי מעשרות . הרב משה כהן