כדי שאנצל יותר טוב את הזמן, בקשתי מחברה שכל לילה אומר לה מה עשיתי היום, בבחינת "ויהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". ניסיתי לבד ולא הצלחתי. תוך כדי ספור כזה עולים גם מעשי מצוות ב"ה, חטאים חלילה, ואולי גם דברים שעדיף שישארו סמויים מן העין ביני ובין הקב"ה. השאלה מה לומר, מה ואיך לא לומר, ואם יש עוד עצה שכדאי לדעת ולעשות. אציין שאותה חברה עוזרת לי ומעודדת אותי בעבודת ה’ בכל מיני דברים, שה’ יברך אותה.

שלום רב: אם הסיפור שלך לחברה מועיל לך להתקדם בעבודת ה' זה טוב מאד ותמשיכי בכך. רק במדרגות גבוהות ראוי להתחיל לעבוד על כך שתהיי צדיק נסתר. עתה עיקר עבודתך שתהיי צדיקה. בהצלחה.