שרלתי קשורה לקיץ המטורף שעמ"י עבר. אני עצמי גורשתי יחד עם אחי. איבדתי את אמונתי במדינה. התחלתי לצאת מבית הכנסת בעת תפילה לשלום המדינה. פשוט כואב לשמוע שאנחנו ממשיכים לברך מדינה שלא מגיע לה שיברכו אותה. אני פשוט חסר אונים ולא יודע מה לעשות מה לחשוב בעניין הזה...

אני מבין מאד את כאבך על הגרוש. כולנו כואבים ואין אנו יכולים לסלוח לכל אלו שהשתתפו בעבירות החמורות האלו ובמיוחד לאלו שאינם מתחרטים וחוזרים בתשובה. בכל יום ויום החומרה של מעשיהם הולכת וגדלה כתוצאה מהיחס הרע המתמשך אל המגורשים. יש לנו בקורת קשה מאד על הממשלה ולכן מובן הקושי לברך את אנשיה. ואכן, אנו שינינו את הנוסח ואנו מתפללים שד' יעמיד בראש המדינה אנשי חיל, יראי אלקים, אנשי אמת, שונאי בצע. אנו גם מאמינים שהכל השתנה לטובה כי כל מה שעושה הקב"ה הכל לבסוף מתגלגל לטובה. לכן אין אדם המאמין צריך להתיאש אלא לפעול במה שהוא יכול לשנות את המצב לטובה. התפקיד שלך להתחזק בלימוד התורה בשנה זו וללכת בשנה הבאה לישיבה גבוהה שמתאימה לרוח שלך. חזק ואמץ.