אנחנו לויים וככה נוהגים עד עכשיו בכל ההלכות הקשורות. לפני שנה אבי סיפר שהוא לא הבן הביולוגי של סבי ז"ל, ושאמו (שגם נפטרה) אמרה לו פעם שבעלה הראשון היה כהן. אבי לא מתכון לשנות את המצב כלפי החברה מ"לוי" ל"כהן" כי הוא לא רוצה שסיפורו האישי יפרסם. לכן התעוררו כמה שאלות: 1- האם העדות של סבתי מספיקה? (לא נותרו קרובי משפחה מהסבא הביולוגי ואי אפשר לאתר מצבות). 2- צריך לכבד את רצון אבי לא להתנהג כלפי חוץ ככהן? (לעלות ראשון לתורה וברכת כהנים). 3- אבי עד עכשיו לא אמר קדיש על האבא הביולוגי (הוא נפטר כשוא היה ילד קטן במלחמת עולם השנייה).האם הוא צריך להתחיל?

1.אם עדות הסבתא אמינה יש לסמוך עליה. 2. בעניני הלכה אין לאב מעמד ואינך חייב לשמוע בקולו אך עשה זאת בטקט. כגון, בנוכחות אביך אל תעלה לדוכן, אלא תצא החוצה אם יש כהנים מלבדך. ובאשר לעליה לתורה הרי הדבר אינו בידך, אם קוראים לך ראשון עלה. 3. ביום הזכרון של סבך על אביך לומר קדיש. אם היום אינו ידוע, תאמר בעשרה בטבת כפי שקבעה הרבנות הראשית.