קידשתי במחשבה?

ילפני בערך שנתיים כשהייתי בישיבה הגיע אחד האברכים עם בתו שהיתה אז בערך בת שנתיים בשבת. סתם שיחקתי איתה ותוך כדי היה לה איזה צמיד או משהו כזה (אני כבר לא כ"כ זוכר) ושמתי לה אותו על האצבע ועברה לי מחשבה בראש. וואו זה כמו קידושין. היה לי ברור שלא רציתי לקדש אותה. היא בת שנתיים בערך וממילא היא קטנה (ולא ביקשתי רשות מאביה לשאת את ידה). החפץ כלל לא היה שלי. כמובן שלא היו לזה עדים (אולי מישהו ראה ששיחקתי איתה אבל ממש לא שרציתי לקדשה). זה היה בשבת.

אכן צריך להזהר מאוד שלא לשחק במעין קידושין אך במקרה שלך יש צורך שיתמלאו התנאים הבאים: א. ילדה קטנה אינה בת קידושין רק אביה יכול לקדשה. ב. בלי עדים הקידושין לא תופסים. ג. הטבעת צריכה להיות של המקדש או שניתנה לו במתנה.