תמהתי לראות במאמרך בענין עמונה את העובדה שלא הצגת ולא התייחסת בדבריך לאלימות שגילו בני הנוער בעמונה שכללה הטחת בלוקים ומוטות ברזל על כוחות הבטחון ונסיון לדקור אחדים מהם, וכן דקירת ועינוי הסוסים. התעלמותך כמנהיג רוחני של הציבור שמקרבו יצאו בני הנוער האלו, חמורה מאד, וראה לענין זה דברי הרמח"ל במסילת ישרים על אחריות מנהיגי ציבור... האם אינך סובר שיש הכרח בריסון האלימות, השנאה והיהירות שגילו בני הנוער כלפי חילי ומפקדי כוחות הבטחון? האין בשתיקתך למעשיהם משום עידוד אלימות של יהודים כנגד יהודים משיקולים פוליטיים, קצרי טווח?

הנוער שהיה בעמונה. ככלל הוא נוער נפלא אוהב את הבריות ואת הארץ אפשר רק להתגאות בו. לעומת זה המשטרה וכוחות הבטחון שעליהם מוטל להיות לדוגמא של שמירת החוק הם ככלל נהגו באלימות קשה ואכזרית. ואל נא תהפוך את היוצרות.