בני בן השלוש-עשרה הגיע מביה"ס בסערה, וביקש להתכנס יחד עם חבריו להכין נינג’ות נגד הצבא. אני מאוד מתנגד לשימוש באלימות מכל סוג שהיא, וכל-שכן כזאת שעלולה לגרום לנזק בגוף או בנפש ח"ו. העניין יצר התעמתות קשה בינינו, במהלכה כינה אותנו "שמאלנים" "מפחדים מכל חייל" וכו’. כיצד צריך להגיב לענינים מסוג זה?

צריך להסביר לילד שלא כל סערת רגשות שנמצאת בו צריכה להיות מיושמת בפועל, ולא כל מה שהוא מרגיש מותר לו לעשות. צריך לחשוב טוב טוב לפני שעושים דברים כאלו, ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו ולקחת על עצמו את האחריות למה שיקרה אחר-כך.