יש לי בשכונה גרת צדק שהחליטה להתגייר עקב לימוד התורה. הבעיה היא שהיא איבדה אמון ברבנים אחרי שראתה שהם "מרשים לעצמם" לבטל מצוות עשה (שופר בשבת) וכדו’. "להזיז" את הזמן של ראש חודש עקב הכלל "לא אדו ראש" וכדו’. אשמח לקבל מקורות מהתורה לכך שיש לחכמים רשות לבטל מצוות עשה. "להזיז" את זמן ראש חודש, ובאופן כללי לעשות שינויים בתורה, ומה הגבול.

הקב"ה נתן לנו תורה המורכבת מתורה שבכתב ומתורה שבעל פה. אי אפשר להבין את התורה שבכתב ללא הסברם ופירושם של חכמינו שקיבלו במסורת ממשה רבינו והיא התורה שבעל פה. אין חכמים משנים את התורה אלא הם מסבירים לנו כיצד להבין את התורה. התורה נתנה כח ביד חכמים לבטל מצוות עשה בשעת הצורך על ידי שב ואל תעשה, כלומר, לא לעבור בפועל על מצווה מהתורה אלא לא לעשות פעולה מסויימת שעל ידי אי עשייתה המצווה לא מתקיימת. "דברים רבים התירו לעקור דבר תורה מפני סייג ומפני כבוד הבריות, היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים, אלא יושב במקומו, ודבר תורה נעקר מאליו, כגון תקיעת שופר ולולב בשבת, וסדין בציצית, ודכוותייהו טובא ביבמות (דף צ', ב'), אבל מעקר בידים - לא". (רש"י מסכת ברכות דף כ עמוד א דיבור המתחיל "שב ואל תעשה"), לא בכל מצב חכמים מבטלים מצווה אלא רק אם יש צורך בדבר, כגון, במצוות השופר שאם יתקעו בשופר בשבת עלול יהודי לעבור על איסור טילטול בשבת. וראיתי פירוש על עניין זה, שחכמים דאגו כל כך לחילול שבת של יהודי אחד עד שביטלו לכלל היהודים את תקיעת השופר אף שיש בזה מסירות נפש שלא לקיים מצווה. האבני נזר (חלק יורה דעה סימן קמא) מביא שאין חכמים מבטלים את המצווה אלא רק אומרים לאדם שישב בטל והמצווה ממילא לא תתקיים. קביעת לוח השנה נמסרה מלכתחילה בידי חכמים. "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם" (ויקרא פרק כג פסוק ד) ומסביר רש"י (מסכת ראש השנה דף כה עמוד א) "אשר תקראו - בקריאת בית דין תלאו הכתוב". לסכום: חכמים אינם משנים את התורה ואינם מבטלים מצוות אבל כן מסבירים לנו כיצד לקיים את התורה ואף שנראה לנו שהם עושים בתורה כרצונם זה מחוסר לימוד שלנו ומחוסר ידיעה מי הם חכמינו הקדושים. ומעלתם גדולה כל כך עד שאפילו אם אומרים על ימין שהוא שמאל אנו חייבים להאמין להם כי כנראה אנחנו התבלבלנו ואיננו יודעים מהי האמת.